<

נהיגה בשכרות

זיכוי | משמעות הסירוב

תתע (פתח תקוה) 3817-10-10 מדינת ישראל נגד ברנשטיין, מפי כב' השופטת מגי כהן

 

שופטת בית משפט שלום מגי כהן


הנאשם זכאי מחמת הספק.
 

 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 3.9.10 בשעה 02:15, נהג ברכב מספר רישוי:42-194-70 בכביש 44 למזרח בהיותו שיכור בכך שסירב לתת דגימה של אויר נשוף על פי דרישת השוטר.
 

 

בדיון ההקראה שהתקיים ביום 27.1.11 כפר הנאשם באמצעות בא כוחו, כולל כפירה בסירוב ובשכרות ולמעט בנהיגה.
מטעם התביעה העידו:
- תלמוד אלברט (להלן:עת/1), אשר ערך הזמנה לדין וכתב אישום (ת/1), דוח עיכוב (ת/2), דוח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות (ת/3) ותחקור (ת/4).
- שי בן נון (להלן: עת/2 או מפעיל הינשוף), באמצעותו הוגש דין וחשבון על בדיקת שכרות (ת/5), העתק צילומי של פלט הכיול (ת/6) ופלט בדיקה (ת/7).
- דודי בלה (להלן:עת/3) אשר ערך לנאשם שימוע ובאמצעותו הוגש ומזכר (ת/8) וטופס שימוע (ת/9)

 

הנאשם אף העיד להגנתו.
לאחר ששמעתי את עדותם של עדי התביעה, עדותו של הנאש ועיינתי במסמכים שהובאו בפני התעורר בלבי ספק אם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
 

 

כאמור מדובר בעבירה של נהיגה בשכרות מכח סירוב לבצע בדיקת ינשוף על פי דרישת השוטר.

 

על פי עדותו של עת/1 נדרש מהנאשם לערוך בדיקת נשיפון אולם הכשיל את הבדיקה בכך שלא הכניס אויר ועל כן העביר אותו לבדיקת ינשוף.
עת/2 העיד כי הנאשם ביצע 3 נשיפות אולם בכל אחד מהנשיפות לא נתן אויר מעבר לכוכבית אחת כך שבסופו של דבר נרשמה תוצאה של נשיפה אסורה.
 

 

מעדותם של עדי התביעה הנ"ל עולה כי הנאשם הכשיל את בדיקת הינשוף בכך שסירב לבצע את בדיקת הנשיפה על פי דרישת השוטר.
 

 

הנאשם אינו חולק על כך שאכן נענה לבקשה לבצע בדיקת נשיפון וינשוף אולם נאמר לו כי זה לא מספיק, הפעילו עליו לחץ ונאמר לו שבמידה ולא ינשוף יותר חזק יעכבו אותו למעצר.
 

 

עלי לציין כי על פי הוראות החוק אין די בסירוב לביצוע בדיקת הנשיפה הן בדרך של סירוב ממשי או בדרך של הכשלת בדיקה אלא שעל פי יסודות העבירה יש להסביר לנאשם את משמעות הסירוב וכך שהוא יחשב כשיכור אם הוא יסרב, ההסבר על כך צריך להיות ברור וחד.
 

 

במקרה אשר בפני עת/1 מילא טופס דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות ת/3 וסימן בסעיף 8 – שדרש מהנהג לתת דגימת נשיפה, הסביר לו כי מטרת הנטילה הינה לשם איתור אלכוהול וסומן על ידי איקס הן דרישתו למתן דגימת נשיפה והדרישה למסור דגימת דם או שתן.
 

 

אציין כי, בחלק הרלוונטי למתן דגימת נשיפה מודפס גם ההסבר המחייב על פי חוק כי מי שמסרב לדרישת השוטר לתת דגימת נשיפה לבדיקה רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.
 

 

אולם כאשר נחקר העד מסר כי אינו זוכר את האירוע ולגבי סעיף 8 מסר כי טעה בסימון דרישה לבדיקת דם ושתן וכאשר נשאל אם הקריא לנאשם את ההסבר מסר כי אינו יכול להגיד וכי בשאלות שהנאשם צריך לענות הוא הקריא לו.

כלומר העד לא יכול להגיד באופן ספציפי האם הסביר לנאשם את משמעות הסירוב ומאחר וסימן דרישות לבדיקות שונות התעורר בלבי ספק אם משמעות הסירוב הוסברה לנאשם במידה הנדרשת כדי שהנאשם יחשב כשיכור.
 

 

הנאשם מכחיש שהוסברה לו משמעות הסירוב והסביר כי חתימתו בעניין זה הייתה עקב לחץ והסבר של השוטר שמדובר בבירוקרטיה.
כך שלא שוכנעתי שהוסברה לנאשם משמעות הסירוב ברמה הנדרשת כדי לקיים את יסודות העבירה.
 

 

לא מצאתי ממש בטענת הנאשם כי יכולתו לנשוף נובעת ממחלת אסטמה, הרי הנאשם עצמו לא הציג אישור על מחלת אסטמה בעת עדותו והשפעתה ליכולת הנשיפה במכשיר וציין כי הוא לא צריך טיפול אינטנסיבי למחלת אסטמה.
 

 

הנאשם צירף אישור "תשובת ייעוץ" ממנו עולה כי אכן סבל מאסטמה בגיל רך ושאינו יכול לנשום עד הסוף, אולם האישור רלוונטי לחודש נובמבר 2011 ולא לתאריך ביצוע העבירה ואין בו כדי להעיד על אי יכולת נשיפה של הנאשם.


מכל הנימוקים הנ"ל מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
מגי כהן
המזכירות תשלח העתק לצדדים.
ניתנה היום, ל' שבט תשע"ב, 23 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

צור קשר ואנו נשמח לעזור לך
טל.  התקשר/י עכשיו: 1700-70-10-15
 
 
* שדות חובה

על מנת שנוכל לבחון את הפנייה בצורה המיטבית אנא צרף כל חומר רלוונטי
כגון: דו"ח משטרה, זימון לדין, תוצאות ועדה רפואית ועוד