<

נהיגה בשכרות

כתבות אחרונות בשכרות

מלחמות שופטים: מה העונש הראוי לנהג שיכור?

השופט אמנון כהן: "רק טננבוים צודק?"

 

שופט בית המשפט המחוזי אמנון כהן


שתית אלכוהול, אבל רק קצת? אם נתפסת, השופט אברהם טננבאום יוציא אותך בזול, השופט אמנון כהן יסגור אתך חשבון. מה קורה כששני שופטים אינם מסכימים על פרשנות החוק?

כתב: שחר הזלקורן, פורסם 08.02.12

לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים אמנון כהן, נמאס מהתנהלות שופט התעבורה אברהם טננבוים. בפסק דין אחד מני רבים, שבו ביטל את החלטתו של טננבוים להקל בעונשו של נהג שיכור, נזעק השופט כהן: "האם כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים טעו, ורק כבוד השופט אברהם טננבוים צודק?" . לדבריו, חורג טננבוים מסמכותו, סותר פסקי דין של בית המשפט המחוזי, ומתעלם מהנחיות בית המשפט העליון. ההמשך כבר צפוי מראש: עונשו של אותו נהג הוגדל מתשעה חודשי פסילת רישיון לשנתיים .


עונש המינימום לנהגים שיכורים: פסילת רישיון לשנתיים (צילום: תומריקו)

אלא שבמלחמה זו שבין שופט המחוזי כהן ושופט התעבורה טננבוים, הנמשכת כבר תקופה ארוכה, נדמה כי דווקא ידו של זה האחרון תהיה בסופו של דבר על העליונה. שכן כבר במהלך השנה הקרובה צפויה מהפכה בענישת נהגים שיכורים, שתביא לראשונה להנהגת "מדרג שכרות": במקום פסילת מינימום של שנתיים לכל הנהגים, יינתנו עונשים שיתאימו לרמת השכרות. נהג שיחרוג רק במעט מרמת האלכוהול המותרת יקבל עונש קל בלבד, אך מי שיורשע בחריגה גדולה יהיה צפוי לעונש חמור משמעותית מבעבר.

סבלנותו של השופט כהן פוקעת
חריגותיו התכופות של השופט טננבוים מעונש המינימום לנהגים שיכורים, מגיעות לעתים קרובות לבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעורים שמגישה התביעה. טננבוים, המודע לביקורת הנמתחת נגד פסיקותיו, נוהג להבהיר כי "יש טעם לפגם שעונש המינימום הוא שנתיים פסילה. אין זה עונש מידתי יחסית לעונשים אחרים. יכול נאשם לדבר בטלפון נייד, לעבוד באור אדום ולגרום לתאונה - ועדיין יהיה עונשו נמוך משמעותית מעונשו של מי שבדמו כמות אלכוהול קטנה מעבר למותר".

הסברים אלה מעולם לא הרשימו את השופט כהן מהמחוזי, שמרבה לבטל את פסיקותיו של טננבוים. בפסק דין שפרסם בשבוע שעבר, נראה כי סבלנותו פקעה. "בניגוד לקביעתי ובניגוד לדעתם של כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, חורג (טננבוים, ש.ה) מהטלת עונש הפסילה המינימלי הקבוע בחוק". פסיקותיו אלה, כך ממשיך השופט כהן, מטילות "עומס רב ומיותר על המערכת המשפטית", וגם יוצרות "תקוות שווא אצל המשיבים, אשר מאמינים כי עונשם הוקל ונאלצים לדאוג לייצוגם בערעור".

בהמשך פסק הדין, גם מציין השופט כהן כי בתי המשפט לתעבורה כפופים להחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים, שקבעו פעמים רבות כי יש להקפיד על עונש המינימום הקבוע בחוק. "אין זה ראוי שהערכאה הראשונה (בית משפט השלום, ש.ה) תסתור את קביעתה של ערכאת הערעור (בית משפט מחוזי)", הוא כותב. לכן, כך מבהיר השופט כהן, על טננבוים לחדול ממנהגו לחרוג מעונשי המינימום לנהגים שיכורים.

ואם לא די בכל זאת, מצטט השופט כהן כמה וכמה פסקי דין של בית המשפט העליון, ובהם גם את דברי הנשיא לשעבר אהרון ברק, שהתייחס באחת מפסיקותיו לעונשי מינימום: "המחוקק ראה לנכון לקבוע עונשי מינימום. קיומו של נתון זה מחייב ריסון בשימוש בשיקול הדעת השיפוטי". ובמלים פשוטות: אין לחרוג מעונש המינימום, אלא במקרים שבהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן.

המדינה בדרך לאמץ את עמדת טננבוים
אלא שהתייחסות השופט ברק לעניין המחוקק ועונשי המינימום הקבועים בחוק, דווקא מחזקת את עמדת השופט טננבוים. שכן רק ביום ראשון האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה תיקון נרחב לחוק, הכולל לראשונה "מדרג שכרות": התאמה בין רמת השכרות וחומרת הענישה.

וכך מסבירים במשרד המשפטים את המהפכה הצפויה בענישת נהגים שיכורים: "עונש מינימום גורף ומחמיר (הנהוג כיום, ש.ה) בעייתי מכמה נימוקים. קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול העולה פי כמה על המותר - ועונש המינימום (כיום) אינו רגיש דיו להבדלים אלה".

המצב יוצר כמה וכמה בעיות, כאשר החמורה בהן היא "חוסר אחידות בענישה": בתי משפט שונים נותנים עונשים שונים לאותה עבירה. חוסר אחידות שכזה, כך מתריעים מומחי משפט רבים, גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. בעיה נוספת שיוצר עונש המינימום המחמיר היא עומס בבתי המשפט, שכן "נאשמים אינם מודים באשמה, בתקווה שניהול המשפט יחלץ אותם".

לכן החליטה הממשלה, על-פי המלצות ועדה מקצועית, לקבוע מדרג ענישה חדש, שיתאים בין רמת השכרות ואורך פסילת המינימום. על-פי המדרג, שיישומו יחל לאחר אישור תיקון פקודת התעבורה בכנסת, עונשי המינימום ינועו בין שישה חודשים בלבד במקרים קלים, ועד שלוש שנים במקרים חמורים. וכך בדיוק נוהג לפסוק השופט טננבוים, על אפו וחמתו של בית המשפט המחוזי.

=================================================

 

חשיפה: המלצות לשינוי בדיקות שכרות לנהגים

האם תיאלץ משטרת ישראל לשנות את נהלי בדיקות האלכוהול לנהגים? במשרד הבריאות חושבים שיש מקום לשנות באופן דרסטי את נוהל הבדיקה, כיול המכשירים והפיקוח על השימוש בהם. משטרת התנועה: הינשוף אמין ומדויק

כתב: שחר הזלקורן, פורסם 12.09.11

מהפכה בבדיקות שכרות לנהגים בדרך?

ל-ynet נודע כי משרד הבריאות ממליץ לשנות את נהלי בדיקות השכרות שעורכת המשטרה לנהגים. בדו"ח שהכין צוות בין-מישרדי והוגש למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור רוני גמזו, מומלץ ליישם שורת שינויים משמעותיים, ובהם: הפחתת שיעור הסטייה המותר בין שתי בדיקות נשיפה הנערכות לכל נהג, פיקוח חיצוני על כיול מכשיר "הינשוף", וקביעת נהלים מחמירים לקליטת מכשירי מדידת אלכוהול חדשים.

 
מכשיר לבדיקת כמות אלכוהול בנשיפה


במכתב ששלח אתמול (א') מנכ"ל משרד הבריאות לראש הצוות, ד"ר שלמה אלמוג, אומר גמזו כי בכוונתו לקיים התייעצות עם עמיתיו במשרדי התחבורה וביטחון הפנים, "כדי לקבוע דרך ליישם את ההמלצות באופן מיידי" . שופט תעבורה בכיר שקיבל לידיו את הדו"ח, הבהיר לאחרונה כי "ברור מהדרישות הרבות שבדו"ח כי המצב הנוכחי (של בדיקות השכרות, ש.ה) איננו ראוי, ויש לעשות לשינויו - ויפה שעה אחת קודם".

ראוי לציין כי יישום הדו"ח מותנה בשיתוף פעולה בין משרדי הבריאות, התחבורה וביטחון פנים, וכן עם אגף התנועה במשטרה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בנוסף, חלק מההמלצות הכלולות בדו"ח מחייבות שינויי חקיקה, ולכן יישומן עשוי להתעכב עוד תקופה ארוכה. על-פי המכתב ששלח אתמול פרופסור גמזו, בכוונתו לקיים כבר בתקופה הקרובה פגישה עם כל הגורמים הרלוונטיים, וזאת כדי לתאם את עבודת המטה הנחוצה.


ממשטרת ישראל נמסר בין היתר כי "מכשיר 'הינשוף' מופעל ומתוחזק בהתאם להוראות היצרן, ובשורת פסיקות שניתנו בבתי המשפט השונים, נקבע כי מדובר במכשיר אמין ומדויק. כן יושמו ההמלצות הרלוונטיות לעניין הליך הסמכת מעבדת אגף התנועה על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות".


"הדו"ח יצא לאחר מעשה"
הצוות שבראשו עמד ד"ר אלמוג כלל עשרה נציגים ממשרדי הבריאות, התחבורה והמשפטים, וכן בכירים ממשטרת ישראל ומהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. על-פי שופט תעבורה בכיר, יישום ההמלצות הכלולות בדו"ח של "צוות אלמוג" יפחית משמעותית את הליקויים והסטיות בבדיקות השכרות הנערכות כיום. למעשה, אותו שופט אף מבהיר כי "אין לנו אלא להצטער שהדו"ח יצא לאחר מעשה, ולא לפני שנבחרו מכשירי אכיפה כלשהם". אלה השינויים העיקריים:

שכרות בדיעבד (1) : תקבע חזקה בחוק, ולפיה מי שנמצא שיכור בבדיקה ייחשב שיכור גם בשלוש השעות שקדמו לבדיקה.
שכרות בדיעבד (2) : אם חלפו יותר משלוש שעות בין תאונה ובדיקת שכרות, תוכל התביעה להשתמש בחוות דעת מומחה שתקבע את רמת השכרות על-פי חישוב מדעי.
פיקוח חיצוני : הרשות הלאומית להסמכת מעבדות תפקח על בדיקת הכיול התקופתית של מכשיר "הינשוף".
סטייה מותרת : יופחת שיעור הסטייה המותרת בין שתי הבדיקות שנערכות לכל נהג, מ-10% כיום ל-7.5%.
אוויר חופשי : תופחת כמות האלכוהול המותרת באוויר הסביבה, מ-50 מיקרו-גרם כיום ל-30 מיקרו-גרם.
מהו משקה משכר : הצוות ממליץ להסדיר לראשונה את הגדרת "משקה משכר" בחוק - משקה שריכוז האלכוהול שבו עולה על 0.5 מ"ל אלכוהול ל-100 מ"ל משקה (0.5%).
בדיקת כיול : לצורך בקרת הכיול היומית, ממליץ הצוות להשתמש במיכל גז בריכוז אלכוהול הקרוב לסף השכרות (בין 100 ו-240 מיקרו-גרם לליטר), במקום 350 מיקרו-גרם לליטר כיום.


"הרשויות מנחיתות מכשירים"
חלק מהמלצות הצוות נועדו לפתור בעיה נוספת, עליה התריעו בעבר מומחי משפט רבים ושופטי תעבורה: נהלים לקויים לקליטת מכשירי אכיפה בישראל. כך למשל התייחס לנושא הרכב של שלושה שופטי תעבורה, בשנה שעברה: "הרשויות מנחיתות פעם אחר פעם מכשירים חדשים, ולמרות שמדובר במכשירים המספקים ראיות מדעיות, עדיין אין חוק, תקנה או נוהל המסדירים אופן קבלת מכשיר אכיפה חדש".


לכן ממליץ הצוות על שורת צעדים שעל משרדי הממשלה לנקוט, כדי לוודא קליטה מסודרת ומקצועית של מכשירים לאכיפת עבירות שכרות:

מבחני קבלה : הצוות ממליץ לקבוע נהלים ברורים לרכש של מכשירי מדידה חדשים. למשל, מכשיר חדש יעבור לפני כניסתו לשימוש סדרה של "מבחני קבלה", שיוכיחו את אמינותו.
תקן בינלאומי : מפרטים טכניים של מכרזים לרכש מכשירים חדשים, יתבססו על דרישות תקן בינלאומי, צרכי המשטרה, ודרישות המחוקק הישראלי.
הסמכת מעבדות : דגם של מכשיר נשיפה חדש יאושר בכפוף לקיומן של מעבדות כיול, שהוסמכו על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
הדרכת שוטרים : תנאי נוסף לאישור מכשיר חדש, יהיה הכנת תוכנית הדרכה לצוות השוטרים הרלוונטי. במקביל, תידרש המשטרה להכין נהלים להפעלה ותחזוקה של המכשיר.


"בזבוז כסף ציבורי יקר"

כנגד הפעלת מכשיר הינשוף בידי משטרת ישראל נמתחה בשנים האחרונות ביקורת חריפה. הטענות העיקריות נוגעות לליקויים שונים בנהלים של המשטרה, וכן בעניין סטיות אפשריות במדידות שמפיק המכשיר עצמו. הרכב של שופטי תעבורה סיכם זאת כך: "יש לראות בחומרה את העובדה לפיה עד היום, למעלה מ-10 שנים לאחר הכנסת המכשיר לשירות, טרם נבדק המכשיר בארץ על-ידי גורם מוסמך בדיקה מעמיקה, יסודית ומקיפה".

מי שטוענים נגד המכשיר חוששים כי הליקויים בהפעלתו עלולים לגרום להרשעת חפים פשע. אלא שיש תוצאה נוספת: בזבוז משאבים יקרים של המדינה, בניהול משפטים ארוכים ולעתים מיותרים. הרכב שופטי התעבורה הסביר בשנה שעברה, כי אם הייתה המדינה מסדירה בנהלים ברורים את קליטת מכשיר הינשוף והפעלתו, היה הדבר "חוסך דיונים רבים, זמן שיפוטי יקר, זמן של התובעים והשוטרים המגיעים להעיד, דחיות במשפטים, חשש לעיוות דין ובזבוז כסף ציבורי יקר".

הערה: תגובת משטרת התנועה נמסרה ב-13.9, כיממה לאחר שהתבקשה להגיב


צור קשר ואנו נשמח לעזור לך
טל.  התקשר/י עכשיו: 1700-70-10-15
 
 
* שדות חובה

על מנת שנוכל לבחון את הפנייה בצורה המיטבית אנא צרף כל חומר רלוונטי
כגון: דו"ח משטרה, זימון לדין, תוצאות ועדה רפואית ועוד