<

נהיגה בשכרות

נהיגה בהשפעת אלכוהול

נהיגה תחת השפעת אלכוהול | חוק | תקנות התעבורה | פסילת מינימום

 

26. אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:

(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;

(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;

(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;

(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

 

מצ"ב דוגמאות בהן הרשיעו בתי משפט לתעבורה נהגים בעבירה של נהיגה תחת השפעת לכוהול, הטילו פסילות ארוכות מפסילת המינימום, ובית המשפט המחוזי ביטל את גזר הדין והעמיד את הפסילה בפועל על פסילת המינימום או בסמוך לפסילה זו בחריגה קלה.

 

עפ"ת 26672-07-11 מנשה נגד מדינת ישראל, כב' השופטת נגה אוהד

 

שופטת בית המשפט המחוזי נגה אוהד

נתקבל ערעור על חומרת העונש בו קבעה כב' השופטת נגה אוהד כדלקמן:עונש פסילת המינימום בעבירה בה הורשע המערער עומד על 3 חודשים. לא ניתן משקל להודאה, לחיסכון בזמן שיפוטי, לנסיבותיו האישיות, מסייע לאימו החד הורית בפרנסה, לא נלוותה לעבירה של נהיגה תחת השפעה כל עבירה נוספת, מפנה לעפ"ת 278-05-11 ופסיקה נוספת בה הופחת עונש הפסילה לעונש המינימום. באת כח המשיבה מבקשת שלא להתערב בגזר הדין,לאור עבר תעבורתי למערער. המערער עצמו פנה לבית המשפט הביע צער רב וחרטה עמוקה על מה שעשה תיאר קשיים סוביקטיבים במציאת עבודה עקב מגבלותיו הרפואיות, העדר תחבורה ציבורית למקום העבודה,עול הפרנסה המונח על כתפיו. המערער בחור צעיר רווק בן 26,וותק הנהיגה משנת 2002, 11 הרשעות קודמות, ביניהן אי ציות לתמרור פנית פרסה,מהירות, נהיגה שלא בכוון החץ,נהיגה באור אדום.

לאחר עיון מעמיק בפסקי הדין: עפ"ת 19578-01-11, עפ"ת 14363-05-11, עפ"ת16620-04-11, עפ"ת278-05-11, העדר עבירה נוספת בעת הנהיגה נשוא ההרשעה, עבר תעבורתי 11 הרשעות על פני ותק נהיגה מאז שנת 2002, מצאתי להתערב בגזר הדין ולהעמיד עונש הפסילה על 4 חודשים בפועל. יתר רכיבי גזר הדין בעינם. ניתן היום, ב' חשון תשע"ב, 30 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

 

עפ"ת 16620-04-11 ויס נגד מדינת ישראל, כב' השופטת נגה אוהד: המערערת הודתה בעובדות כתב האישום והעונש שנגזר פסילה בפועל בת 6 חודשים, 3 חודשי פסילה על תנאי, 1,400 ₪ קנס והתחייבות אישית על סך 5,000 ₪. מדובר במערערת גרושה, אם ל-3 ילדים קטינים. מתגוררת ברחובות, עובדת בראשל"צ ובפני בית המשפט תיארה הקשיים העומדים בפניה היום יומיים בשל פסילת הרשיון. לאחר ששקלתי הודעת הערעור, עמדת התביעה, נסיבות המערערת, אני מוצאת להתערב בעונש ולהעמיד עונש הפסילה על 4 חודשים בניכוי פסילה מינהלי, מכאן שביום 15/7/2011 תסיים המערערת ריצוי הפסילה.

 

עפ"ת 278-05-11 יאברי נ' מדינת ישראל, כב' השופטת נגה אוהד: המערערת הורשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לסעיף 26(2) לפקודת התעבורה. העונש שגזר בית משפט קמא 11 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים, קנס בסך 1,500 ש"ח והתחייבות להימנע מעבירה דומה בסך 7,000 ש"ח. מדובר בעונש חמור העומד על כמעט פי 4 מעונש המינימום שנקבע בחוק בלא ציון נימוקים מיוחדים לעונש שניתן.בנסיבות אלה מתבקש בית המשפט להורות על עונש המינימום.ב"כ המשיבה מציינת הכמות ששתתה המערערת. מציינת דברי המערערת עצמה לעניין השתייה המרובה שקדמה לאירוע הנהיגה. עיון בגזר הדין מלמד כי בית המשפט נתן משקל בענישה לאופן התנהגותה של המערערת ולעובדת ותק נהיגה קצר. ב"כ המערערת תמכה טיעוניה בעפ"ת 19758-01-11 בנסיבות דומות, הורה בית המשפט של ערכאת הערעור על עונש המינימום וכן עפ"ת 48406-03-11 מחוז מרכז בנסיבות דומות, הורה בית המשפט על עונש המינימום ותיקים נוספים. אני סבורה כי נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים מחייבת עונש מינימום. ענישה מכבידה יותר מעונש המינימום תהא מקום שנלוו עבירות נוספות לעבירת הנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ובמקרה זה משזוכתה המערערת מעבירת נהיגה בשכרות, אין להתייחס לכמות שצוינה בכתב האישום.נהיגתה של המערערת לא לוותה בביצוע עבירות נוספות. אני מעמידה את עונש הפסילה על עונש הפסילה המינימום שנקבע בחוק.

 

עפ"ת 19758-01-11 בהר אלמשלי נגד מדינת ישראל, כב' השופטת נגה אוהד: לעניין העונש, הטיל בימ"ש קמא 120 יום פסילה בפועל. עד כה רוצו 95 יום בפועל. עונש המינימום שנקבע בחוק לעבירה בה הורשע המערער עומד על 3 חודשים ואני מורה כי המערער ייפסל ל &ndash; 3 חודשים בלבד. יתר הוראות גזר הדין בעינם. בנסיבות אלה אני קובעת כי המערער ריצה מלוא תקופת הפסילה.

 

עפ"ת 48406-03-11 וקנין נגד מדינת ישראל, כב' השופטת נגה אוהד:המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה תחת השפעה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, נהיגה ברכב כאשר רישיון הרכב פקע לתקופה העולה על 6 חודשים בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה ונגזרו עליו עונשים של 1,500 ₪ קנס, פסילה בפועל בת 11 חודש בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי בת 6 חודשים ל-3 שנים.ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בגזר הדין נוכח עברו המכיל 14 הרשעות קודמות, וותק נהיגה משנת 2002, ובעבירות בין היתר: אי ציות לתמרור ב-6, מהירות , אי ציות לתמרור ב-37.עונש המינימום שנקבע בגין העבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול עומד על 3 חודשים.קבע בימ"ש זה בשורה ארוכה של פסקי דין כי במקרה של עבירה אחת בלבד של נהיגה תחת השפעה ובהעדר נסיבות מיוחדות, יש להסתפק בעונש המינימום.במקרה זה, כשנלוות עבירה נוספת לעבירה של נהיגה תחת השפעה, הרי שאין מקום להסתפק בעונש המינימום, יחד עם זאת העונש הראוי עומד על 6 חודשי פסילה בניכוי פסילה מנהלית, כך אני מורה.יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

 

עפ"ת 4363-05-11 ליבוביץ נגד מדינת ישראל, כב' השופטת נגה אוהד: המערערת הורשעה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ביהמ"ש גזר עונש 1,000 ₪ קנס, 8 חודשים פסילה בפועל בניכוי פסילה מנהלית ופסילה בת 6 חודשים על תנאי וחתימה על התחייבות בסך 5,000 ₪ ל-3 שנים. לצד עונש המינימום, נסיבות אישיות של המערערת ולעובדה כי לבד מהעבירה של נהיגה תחת השפעה לא נלוותה עבירה נוספת כלשהי. בנסיבות אלה ולאור עפ"ת 19758-01-11 אני מעמידה את עונש הפסילה על 3 חודשים בלבד. יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

 

נב (ק"ג) 442-08-10 מדינת ישראל נגד בולמבך, כב' השופטת בן יששכר

 


 שופטת בית המשפט לתעבורה רבקה בן יששכר

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה רשלנית אשר התבטאה בסטייה מנתיב נסיעה לכיוון מעקה בטיחות מימין וגרימת תאונת דרכים, שכתוצאה ממנה ניזוק רכוש ציבורי [מעקה בטיחות]. מדובר בתאונה עצמית. לנאשם ותק משנת 2004 בארץ, ואין לחובתו אף לא הרשעה אחת. הצדדים הגיעו להסדר טיעון שכלל תיקון עובדות כתב אישום, הנעוץ בכשלים ראיתיים, כאשר בית המשפט נחשף לחלק מן הראיות, ובית המשפט יכבדו. בהתחשב בנסיבות האירוע, תוצאותיו, ותק הנהיגה, עבר תעבורתי נקי, היות האירוע כשל ראשון מסוגו, אינטרס הגמול, אינטרס ההרתעה ויתר טיעוני הצדדים לעונש, הריני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים בפועל בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית. קנס 700 ש"ח, ופסילה על תנאי

 

ת 4693-07 מדינת ישראל נגד קוסטיה, כב' השופט אלון אופיר:

 


 שופט בית המשפט לתעבורה אלון אופיר

 

להבדיל מעבירה של נהיגה בשכרות שם נמדדת רמת האלכוהול ומידת המסוכנות שנוצרה נמדדת ביחס ישר לרמת האלכוהול הידועה, נמצאת עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול במצב של "ערפל ראייתי" ממנו ניתן לקבוע כי היתה השפעה אסורה של אלכוהול בזמן הנהיגה אולם מידתה אינה עולה כערך מספרי ידוע מעובדות כתב האישום. במצב של היעדר ראיות שנשמעו במהלך ניהול הוכחות, ניזון בית המשפט לצורך קביעת מידת המסוכנות שנשקפה מהנאשם במקרה ספציפי מטיעוני הצדדים לעונש. בתיק שבפני לא ביקשו הצדדים להגיש ראיות לעונש (למעט הגשת הרשעות קודמות מצד התובע) כך שכל שנותר בפני לצורך קביעת רמת המסוכנות הינו כתב האישום והעובדות המתוקנות בו. מכתב האישום המתוקן מחקה התביעה את כל העובדות הקודמות והותירה אישום לקוני של נהיגה במקום ציבורי תחת השפעת אלכוהול. אין בידי כל מידע באשר למצבו ההתנהגותי של הנאשם בשעת ביצוע העבירה, אין מידע באשר למידת השפעת האלכוהול עליו ועל נהיגתו, אין בידי דוח מאפיינים ממנו ניתן ללמוד על התנהגות הנאשם במהלך הארוע, אין למעשה כל אינדיקציה המאפשרת קביעה של רמת מסוכנות אשר נשקפה מהנאשם ביום הארוע. אין כמובן כל מחלוקת כי הנאשם ביצע עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול וכי הרשעתו מצדיקה ענישה לפחות כפי שנקבע על ידי המחוקק, אולם לא הצלחתי למצוא סיבה הנשענת על ראיות המצדיקה היענות לבקשת התובע לשלש את פסילת המינימום בתיק זה ולהעמידה על 9 חודשים לפחות. בהעדר ראיות מהמקרה עצמו מהן ניתן ללמוד על חומרת המקרה, אפנה לבחינת טיעוני הצדדים הנשענת על עברו התעבורתי של הנאשם. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 5 חודשים. מהפסילה בפועל יקוזזו 30 ימי פסילה מנהלית אותם ריצה הנאשם.

 

תת"ע 8375-09 מדינת ישראל נגד סלמאן, כב' השופט אלון אופיר: הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 26 (2) בתקנות התעבורה. לנאשם רישיון נהיגה משנת 1980 ולא מצאתי בעברו התעבורתי במהלך השנים האחרונות עבירה מסוג דומה. אולם, בשנת 2001 נתפס הנאשם כאשר הוא נוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול כך שהמדובר באירוע שני מסוג זה בהיסטוריית הנהיגה של הנאשם. לא נעלמה מעיני העובדה כי גם בשנת 1997 הורשע הנאשם בגין עבירה דומה. אולם, מאחר והמדובר באירוע ישן מאוד אין אני סבור כי צריכה להיות לו השפעה לעניין ההחלטה האם לקבל את הסדר הטיעון. המדובר בהסדר שנערך עם ראש לשכת התביעות וזאת משיקולי ראיות כבדי משקל כפי שהסבירו הצדדים. הצדדים סיכמו על רכיב של פסילה בפועל אשר תואם את תקופת פסילת המינימום שקבע המחוקק לצד עבירה זו. הצדדים גם סיכמו על תקופת מאסר על תנאי תוך שבאופן מוזר בעיני ויתרו על תקופת פסילה מותנית. אני סבור כי ראוי היה לגזור גם רכיב של פסילה מותנית בתיק זה אך מאחר והסדר הטיעון באופן כולל אינו חורג ממתחם הסבירות, אני מחליט במקרה זה ולא בלי היסוס לקבל את הסדר הטיעון כפי שהוצג. לפיכך, הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 3 חודשים, מהפסילה בפועל יקוזזו 30 ימי פסילה מנהלית אותם ריצה הנאשם.

צור קשר ואנו נשמח לעזור לך
טל.  התקשר/י עכשיו: 1700-70-10-15
 
 
* שדות חובה

על מנת שנוכל לבחון את הפנייה בצורה המיטבית אנא צרף כל חומר רלוונטי
כגון: דו"ח משטרה, זימון לדין, תוצאות ועדה רפואית ועוד