<

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות פעם שנייה

גישת בתי המשפט כאשר מדובר בתיק שכרות שני הינה מחמירה, ואולם משרדינו ייצג נהגים אשר הוגשו כנגדם כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות פעם שניה, פעם שלישית ורביעית, ובשל פגמים בראיות המשטרה נאשמים אלו לא קיבלו מאסרים כלל, והפסילה אף היתה פחותה משמעותית מפסילת המינימום בצירוף כל התיק ים יחדיו. להלן פסקי דין לדוגמה של מספר שופטים אשר הרשיעו נהגים בגין נהיגה בשכרות פעם שנייה. יודגש כי משרד עורך הדין צורי סבן לא ייצג בתיקים אלו , התיקים מוצגים לעיון בדבר מדיניות הענישה בעבירות של נהיגה בשכרות פעם שנייה.

תתע 2468-05-10 מדינת ישראל נגד ג. ארי , מפי כב' השופטת מרים קסלסי



שופטת בית משפט השלום מרים קסלסי



1. הנאשם שבפני הורשע לאחר ניהול הוכחות בנהיגה בשכרות, ביום 15/4/10, כשבבדיקת ינשוף נמצא ריכוז של 470 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. זוהי הפעם השניה בה מורשע הנאשם בנהיגה בשכרות . הפעם הקודמת ארעה בשנת 2008.


טיעוני הצדדים לעונש
2. המאשימה דרשה מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה שלא תפחת מ-4 שנים וקנס, וזאת בעיקר משום שמדובר בעבירה שניה של נהיגה בשכרות ובנאשם שלא למד לקח ולא הפיק דבר מההזדמנות הראשונה בה אף נשלל רישיונו לתקופה קצרה מתקופת המינימום.


3. ב"כ הנאשם טען בעיקר כנגד הטלת עונש מאסר בפועל והציג גזרי דין בהם נגזרו מאסר על תנאי, פסילה וקנס, על אף שהיה מדובר בשתי עבירות של נהיגה בשכרות. כן מציין ב"כ הנאשם את היות הנאשם אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, אשר נישא לפני מס' חודשים וללא כל בעיית אלכוהול.


4. ב"כ המאשימה הסתייגה מגזרי הדין שהוצגו בטענה כי הנסיבות שם היו שונות והציגה מטבע הדברים גזרי דין אחרים בהם הוטלו עונשי מאסר בפועל


5. לתקופות של 4 &ndash; 9 חודשים, אם כי לגבי עונש פסילה של 9 חודשים יש לציין כי הוא התייחס גם לעבירות של נהיגה בזמן פסילה וגרימת ת.ד וחבלה של ממש (ע"פ (ת"א) 7582/09 אלחסוב רומן נ' מדינת ישראל)
חומרת העבירה


7. ביהמ"ש העליון חזר ועמד על החומרה הרבה שבעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה.
כך, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל:

"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל: רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2006); רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2008). כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2007): 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'". ראה גם רע"פ 1392/09 נתן אבנילוב נ' מדינת ישראל.

העונש הראוי במקרה זה
8. מלאכת גזירת הדין היא מלאכה עדינה של איזונים, הנעשית תוך שקלול נסיבות הקולא והחומרא, אלו מול אלו, יחד עם מטרות הענישה והמדיניות העונשית הכללית. (ע״פ 212/79 פלוני נ׳ מדינת ישראל). המדיניות העונשית משתנה מעת לעת, בהתאם להתנהגות ציבור הנהגים, אולם בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשים אנו להחמיר עם נאשמים הנוהגים בשכרות, וזאת נוכח התוצאות הקטלניות שעלולות להתלוות לנהיגה בזמן שכרות, כאשר חושיו של הנהג קהים.


9. כאשר נאשם מורשע פעם שניה בנהיגה בשכרות, הרי שהמסקנה החד משמעית היא שפסילת רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת לא היוותה עונש מרתיע דיו. הנאשם שב ונתפס כשהוא נוהג ובגופו כמעט פי -2 אלכוהול מהריכוז המותר. במצב דברים זה, אין מנוס אלא להורות על מאסרו בפועל של הנאשם ולו לתקופה קצרה, כאשר יתרת המאסר לתקופה ארוכה ומשמעותית תצפה פני עתיד, וכל זאת על מנת לוודא שנהיגה בשכרות פעם שלישית לא תתרחש לעולם.


10. לא שמעתי כל חרטה מפי הנאשם ולא מצאתי נסיבה אישית שיש בה כדי להקל עמו. דווקא העובדה כי מדובר בבחור צעיר, מחייבת ענישה מחמירה, בתקווה כי זו תשמש לקח ומורא לשארית ימי חייו. גם הטענה כי אינו מכור לשתיית אלכוהול לא מקלה עמו, נהפוך הוא, היא מלמדת על כך שהשתייה לא היתה הכרחית ולא נבעה מצורך בלתי נשלט, ומכאן שבחירתו המודעת לשתות, שעה שידע כי עליו לנהוג לאחר מכן, רק מחזקת את הצורך בענישה מחמירה. צודקת המאשימה בטענה כי הסכנה הגדולה הטמונה בנהיגה לאחר שתיית אלכוהול לא הופנמה אצל הנאשם, ואין צורך להמתין לתאונה קטלנית שאולי תתרחש בנהיגה הבאה שלו בשכרות, כדי להצטער על כך שלא מוצה הדין עם הנאשם.


13. על אף האמור לעיל, ומאחר שמדובר בנאשם נורמאטיבי שמאסר ועבירות פליליות זרים לו, אני מאמינה שימים ספורים מאחורי סורג ובריח יביאו לתוצאה המקווה אליה מכוונת המאשימה.

לסיכום
לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים לעונש, אני דנה את הנאשם לעושים הבאים:
1. אני דנה את הנאשם ל-7 ימי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו במגרש הרוסים ביום 23/10/11. היה ויוגש ערעור, יעוכב רכיב זה של גזר הדין בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ במזומן, להבטחת התייצבותו במועד הנדחה.
מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הנאשם למשך 180 יום מהיום.


2. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים (ללא ניכוי פסילה מנהלית, אם היתה כזו). בדרך זו יבוא לידי ביטוי אינטרס הציבור בשמירה על בטחונו והרחקת הנאשם מכבישי הארץ וזאת בהתחשב בעונש הפסילה המינימאלי של שנתיים הקבוע בחוק ובכך שמדובר בעבירה שניה של נהיגה בשכרות. הנאשם יפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט עד לא יאוחר מיום 6/10/11. יובהר כי ממועד זה ייחשב כפסול מלנהוג גם אם לא יפקיד רישיונו, אולם תקופת הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד. משרד הרישוי יאפשר לנאשם לגשת למבחנים ולמבדקים הדרושים לחידוש הרישיון במהלך 6 חודשי הפסילה האחרונים בכפוף לתשלום הקנס ויתר הוראות גזר הדין.
הנאשם מוזהר כי העונש המקובל בנהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.


3. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות או תחת השפעה ו/או בעת שהוא פסול מלנהוג.


4. אני דנה את הנאשם ל-7 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות או תחת השפעה ו/או בעת שהוא פסול מלנהוג.



5. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 3,000 ₪ או 6 ימי מאסר שישא תמורתם, בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס יחולק ל-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בני 500 ₪ כל אחד החל מיום 3/12/11. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס ותוספת הפיגורים לתשלום מיידי או לביצוע מאסר כאמור לעיל.


זכות ערעור תוך 45 ימים

החלטה
הנאשם התייצב לריצוי מאסרו ביום 20.11.2011 .
היה ויוגש ערעור בתוך התקופה הנ"ל יעוכב גזר הדין בכפוף להפקדת 5000 ₪ במזומן.
ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"ב, 03/10/2011 במעמד הנוכחים.


תתע 19571-09 מדינת ישראל נגד ב. גיא , מפי כב' השופט אברהם טננבוים



שופט בית משפט השלום אברהם טננבוים


הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ו &ndash; 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- &ndash; 1961 (להלן: "הפקודה"); ועל תקנה 169 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.


תמצית הטענה העובדתית היא, כי בתאריך 09.12.09 בשעה 01:15 או בסמוך לה, נהג הנאשם ברח' הנביאים 5 בירושלים, בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא 625 מיקרוגרם.


דע עקא ש התברר כי זוהי שכרותו השנייה . וכאן התעוררה השאלה האם אין זה מן הראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר? וזאת משום שמותב זה שלח למאסר יותר מפעם אחת אנשים שנתפסו נוהגים בשכרות פעם שנייה. הסיבה לכך פשוטה. אין לך אדם שאיננו חוטא לפעמים ושכרות פעם ראשונה יתכן ותקרה. אולם כשמדובר בפעם שנייה, הרי זו כבר חוצפה.


אולם צריך לזכור שהענישה מטבעה היא אינדיבידואלית. עונשו של ראובן איננו עונשו של שמעון וכשם שפרצופיהם שונים, עבירותיהן שונות והעונש המוטל על העבריינים צריך להיות שונה ואיננו יכול להיות קבוע וברור מראש. אשר לכן, לאחר התלבטות הגעתי למסקנה ש אין זה המקרה המתאים למאסר , והכל כפי שיפורט.

ב"כ המאשימה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר ממושך של חמישה חודשים. וזאת מאחר שזו פעם השנייה שהנאשם נתפס כשהוא נוהג כשהוא שיכור ברמת שכרות גבוהה, וכן בשל עברו התעבורתי. עוד ביקשה ב"כ המאשימה להטיל עליו מאסר על תנאי ופסילה ממושכת של.

לדאבוני, אין בידי לקבל את בקשת המאשימה על אף עברו התעבורתי ורמת השכרות הגבוהה של הנאשם. וזאת מהנימוקים שיפורטו כדלקמן:

התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 04.07.2011, סוקר מסכת חיים לא קלה אשר לא תובא בשל צנעת הפרט. בקצרה אומר, כי הנאשם שלפנינו הינו בן 38, נשוי. גילו חשוב כאן היות ואין מדובר כאן בעול ימים אלא באדם לא צעיר במיוחד.


הנאשם עובד לפרנסתו בתחום השיווק באינטרנט. ביחס להרגלי שתיית אלכוהול של הנאשם, ציין שירות המבחן בתסקירו, כי הנאשם החל לשתות אלכוהול כאמצעי מפלט ממסכת חייו הקשה. אולם לאחר שהנאשם הבין, כי האלכוהול אינו הפיתרון למצוקותיו הלה נמנע מלהכניס אלכוהול לביתו.


ביחס לעבירה נשוא כתב האישום צוין בתסקיר, כי בהתאם לדבריו של הנאשם, הוא עלה לרכבו כשהוא כלל לא היה מודע לכך ששתה אלכוהול בכמות גבוהה. עוד אמר הנאשם לשירות המבחן, כי בדרך כלל הוא אינו נוהג לאחר שתיית אלכוהול, וכי דואג מראש שמישהו אחר ינהג במקומו.


שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהנאשם ומצא ואותו מתאים לביצוע צו שרות לתועלת הציבור ובנה לו תוכנית בהיקף של 300 שעות במסגרת מתנ"ס מורשה בתפקיד מדריך נוער במרכז למידה מוסררה.


בנוסף לאור עברו של הנאשם בשתיית אלכוהול, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, במסגרת הצו הנאשם ישולב בעמותת "אפש"ר" לטיפול בנפגעי אלכוהול. במסגרת הצו הנ"ל שירות המבחן יעקוב אחרי המלצות של עמותת "אפש"ר", ויפעל לשלב הנאשם בקבוצה טיפולית הנערכת בשירות המבחן. להערכת שירות המבחן, הטיפול הקבוצתי יסייע רבות לנאשם.


לסיכומו של דבר לאור האמור מעלה , אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. פסילה בפועל של שלוש שנים בניכוי החודש שהיה פסול מינהלית, כך שבפועל ייפסל הנאשם לתקופה של 35 חודש. שיחושבו החל מיום 01.06.11 (בו הפקיד הנאשם רישיונו). הנאשם מוזהר כי זוהי ההזדמנות האחרונה שקיבל מבית המשפט.


ב. מאסר על תנאי של חודשיים לשלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה או בזמן שכרות.


ב. 300 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם במסגרת במסגרת מתנ"ס מורשה בתפקיד מדריך נוער במרכז למידה מוסררה. הפיקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט.


ג. צו מבחן לתקופה של שנה, במסגרתו ישולב הנאשם בעמותת "אפש"ר", לטיפול בנפגעי אלכוהול. במסגרת הצו שירות המבחן יעקוב אחרי האבחון של עמותת "אפש"ר", וכן יפעל לשילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית הנערכת בשירות המבחן. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינו מחדש.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתנה בלשכתי בהיעדר הצדדים היום יום ראשון 17 יולי 2011.
אברהם טננבוים
ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה



תתע 6480-11-10 מדינת ישראל נגד ט. אורי , מפי כב' השופטת רות רז



שופטת בית משפט השלום רות רז


הכרעת דין
כתב האישום מצורף כמבוקש.
הנאשם הודה בעובדות הכתב האישום וכן בכתב האישום המצורף ועל כן הריני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בשני כתב האישום.

גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום של נהיגה בשכרות . אין צורך להכביר מילים על כך שעבירה של נהיגה בשכרות טומנת בחובה סיכון משמעותי ביותר לציבור המשתמשים בדרך. לא בכדי נקבע בחוק כי יש להטיל בגין עבירה זו פסילה לתקופה ארוכה. הנאשם כאן לא זאת בלבד שהוא נהג פעם אחת שהוא שיכור אלא זמן קצר לאחר מכן נהג פעם שנייה בשכרות.


לקולה אתחשב בכך שהנאשם לקח אחריות על מעשיו והודה בשני כתבי האישום
. הנאשם חייל בשירות סדיר, הבין את חומרת מעשיו ואף הפקיד מיוזמתו את רישיון הנהיגה בבית המשפט בתל אביב עוד בחודש 02/10.


שמעתי את דברי אמו של הנאשם אשר הודיעה בבית המשפט כי הנאשם הפסיק כלל לשתות משקאות אלכוהוליים.


בנסיבות אלה מצאתי כי הסדר אליו הגיעו הצדדים, על אף היותו הסדר מקל, הינו הסדר הולם ואכבדו.


אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
1. אני מטילה על הנאשם מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך שלוש שנים, לגבי ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה בזמן פסילה.


2. אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים. מתקופה זו יש לנכות 60 ימי פסילה מנהלית אותן ריצה הנאשם בשני התיקים. המזכירות תחשב את תקופת הפסילה מיום בו ביצע הנאשם הפקדת רישיון נהיגה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב בתיק שצורף ביום 8.2.10. אין צורך בביצוע הפקדה מחדש בתיק.


3. אני מטילה על הנאשם פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים.


4. בהתחשב בכך שהנאשם חייל אני מטילה עליו קנס בסך 1,800 ₪ או 18 ימי מאסר. הקנס ישולם תוך 90 יום.
זכות ערעור כחוק.


ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"א, 18/05/2011 במעמד הנוכחים.
רות רז

תתע 9416-08 מדינת ישראל נגד דסמה , מפי כב' השופטת רחל טאובר



שופטת בית משפט השלום רחל טאובר

הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירות של נהיגה בשכרות.


גזר דין

לאחר שכמעט נסתיימה פרשת התביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בתיק זה, גם בהמלצת בית-המשפט, גם לאור כמות האלכוהול שנמצאה בבדיקת ינשוף וגם לאור הנסיבות האישיות. טוב עשו הצדדים שהגיעו ביניהם להסדר טיעון.


הנאשם נוהג 12 שנה, לחובתו 6 הרשעות קודמות, כשבהרשעה מספר 5 עבירה דומה ובהרשעה מספר 6 זהו ערעור על העונש בביהמ"ש לתעבורה נצרת, ערעור שנדחה.


לנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה ואין לי ספק כי במצב בו נאשם נוהג פעם שנייה בשכרות ויש לו מאסר על תנאי בר הפעלה, יש להפעיל את המאסר על תנאי לאור חומרת העבירה ומסוכנותה לציבור המשתמשים בדרך.


יחד עם זאת במקרה שלפניי הגיעו הצדדים להסדר כפי הנראה עקב הנסיבות, נסיבות שהובאו בפניי במהלך שמיעת הראיות, כשלים ראייתיים, העדר עבר פלילי ונסיבות אישיות.


לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים לעונש, החלטתי לכבד הסדר הטיעון, ואני דנה את הנאשם לעונשים כדלקמן:
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-4 תשלומים החל מהחודש הבא.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.
הפסילה תחל מהיום.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

הנני מורה על הארכת עונש המאסר על תנאי שניתן בביהמ"ש לתעבורה בנצרת ביום 16.10.06 למשך 6 חודשים, בשנתיים נוספות.


זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי
ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"א, 22/11/2010 במעמד הנוכחים.
רחל טאובר, שופטת

תתע 21921-07 מדינת ישראל נגד אשורוב , מפי כב' השופט יהושע צימרמן



שופט בית משפט השלום יהושע צימרמן



גזר דין
הנאשם הורשע בעבירה שעניינה נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וזאת לאחר שמיעת הראיות בתיק, לאחר שבית המשפט זיכה הנאשם מנהיגה בשכרות, בשל ליקויים משמעותיים בראיות התביעה.



הנאשם , כאמור, הורשע בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וזאת בהמשך לכמות השתייה ששתה בליל האירוע, התנהגותו, ומבחני הביצוע בהם כשל. העבירה שיוחסה לנאשם נעברה ביום 1.1.07 . החל מפברואר 2007 ואילך, התנהלו הדיונים בתיק זה בפני כבוד השופטת שדמי. ביום 15.7.07 נקבע התיק להוכחות ליום 20.11.07.

בתוך תקופה זו, ובעת שהתנהלו בתיק כבר מספר דיונים והתיק קבוע להוכחות , חזר הנאשם לסורו, וביום 20.10.07 נהג שוב בהיותו שיכור ונפתח כנגדו תיק פ"ל שמספרו 1525/07. עניין לנו אם כן, בנאשם שהינו עז מצח, והתקיימות הדיונים בתיק זה לא מנעו מבעדו לחזור ולנהוג בשכרות חודש לפני מועד ההוכחות. הנאשם הודה במיוחס לו בתיק האמור בפני כבוד השופט איזקסון, ודינו נגזר ביום 1.7.10.


כמובן, שלא הובא לידיעתו של המותב בתיק קיומו של תיק נוסף אשר מתנהל, ובשל כך דינו של הנאשם נגזר ללא רכיב של מאסר, בשל העובדה כי בפני כבוד השופט איזקסון, הוצג כי מדובר בעבירת שכרות ראשונה.


אמנם, בענייננו לא הורשע הנאשם בנהיגה בשכרות אלא בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולמרות ההבדל העונשי בין השניים, עניינם דומה.


דינו של נאשם הנוהג פעמיים בשכרות, או בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, למאסר, ואין מקום להקל בעניינו של הנאשם אך בשל העובדה שבתיק הנוסף נעברה העבירה לאחר מועד העבירה בתיק זה. אינני יכול להימנע מלהתייחס להתנהלותו של הנאשם בפניי, מיום 27.2.11.

התובע בטיעוניו לעונש ציין כי מדובר ב"כישלון שני של נהיגה תחת השפעה". ב"כ הנאשם קטע את טיעוני התובע ומסר "לא ידוע לי על תיק שכזה , וגם לנאשם לא ידוע על תיק שכזה".


בית המשפט פנה לנאשם ושאל אותו "האם ידוע לך על תיק שכרות נוסף שנדונת בו לפני מס' חודשים?" הנאשם השיב "לא".


בית המשפט הפסיק את הדיון , והדיון חודש לאחר שהתיק אותר במזכירות בית המשפט ואכן נמצא כי הנאשם נידון מספר חודשים קודם לכן, בפני כבוד השופט איזקסון, עת היה מיוצג על ידי סנגור אחר.


התנהלות זו מחזקת את הרושם כי עזות פניו של הנאשם לא הסתיימה בשנת 2007.


מטרות הענישה צופות פני עתיד, ואם עניין לנו בנאשם אשר מוכיח שאין מורא החוק בפניו, ולמען שמירת בטחון הציבור, על בית המשפט להבהיר לנאשם במסגרת העונשים שיוטלו עליו, את חומרת מעשיו, ולהרתיעו באמצעות הענישה מלחזור על מעשיו שוב.
יחד עם זאת, בקביעת תקופת המאסר , או בהחלטה האם על המאסר להיות מרוצה מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות, בית משפט ייקח בחשבון את יתר הנתונים שהובאו בפניו, ואף את העובדה כי מדובר בשני תיקים משנת 2007, ומאז ועד היום לחובתו של הנאשם הרשעה אחת בתעבורה, בעבירה מסוג ברירת משפט.


כמו כן, בית המשפט ייקח בחשבון את העובדה שבסיכומו של יום , הורשע הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה הקלה מנהיגה בשכרות.


בית המשפט אף שמע את טיעוני ב"כ הנאשם בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות של הנאשם.


באיזון השיקולים לחומרה ולקולא אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
1. אני דן את הנאשם למאסר, לתקופה של חודשיים, המאסר ירוצה בעבודות שירות, הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 17.5.11 כמפורט בחוות דעת הממונה.
2. אני דן את הנאשם למאסר, לתקופה של 7 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם ינהג בשכרות, או תחת השפעת משקאות משכרים, או בזמן פסילה.
3. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים, רישיון הנהיגה יופקד תוך 45 יום מהיום.
4. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
5. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם, אשר ישולמו תוך 150 יום מהיום. שובר ישלח לב"כ הנאשם.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"א, 11/04/2011 במעמד הנוכחים.
יהושע צימרמן, שופט

תתע 1416-12-08 מדינת ישראל נגד יאסין , מפי כב' השופט גיל קרזבום



שופט בית משפט השלום גיל קרזבום


גזר דין
הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, בכך שביום 13.07.08 נהג כשבדגימת אוויר נשוף נמצאה כמות של 445 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

מדובר בעבירה חמורה ויש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ואת הנאשם עצמו. כמו כן יש בביצוע העבירה כדי ללמד על הלך נפש של פזיזות אצל הנאשם.


הנאשם נוהג משנת 89 ולחובתו 26 הרשעות קודמות, לא כולל עבירה זו.


יצוין כי בשנת 92 נתפס הנאשם נוהג תחת השפעת אלכוהול. כמו כן קיימות בעברו מס' פסילות ובהרשעה מס' 25 קיימת פסילה על תנאי ברת הפעלה.


עברו של הנאשם מכביד והעובדה שמדובר בפעם השניה בה הנאשם נתפס נוהג בשכרות, מהווה נסיבה של ממש לחומרה.
התביעה עותרת להשית על הנאשם את פסילת המינימום הקבועה בחוק ולעניין הפסילה המותנית, קיימת הסכמה שתופעל בחופף.

ב"כ הנאשם עותר לפסילה בת מס' חודשים, זאת נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם ונוכח העובדה שבפועל הנאשם תפקד היטב ואף בבדיקת המאפיינים ת/2 נקבע כי הנאשם לא נראה שיכור.


הנאשם בדברו האחרון ציין כי הוא עובד בנגרייה, כי את המשקאות צרך בלילה במהלך חתונה וכי פסילת רישיונו תפגע באופן ממשי ביכולת פרנסתו.


כאמור לעיל מדובר בעבירה חמורה ועברו של הנאשם מכביד.


אכן דו"ח הפעולה ת/2 מלמד כי הנאשם עבר את כל בדיקות המאפיינים בהצלחה, עם זאת כמות האלכוהול שנמדדה בבדיקה אינה מבוטלת כלל וכלל.


לאור כל האמור לעיל, לא אוכל להיעתר לבקשת הסנגור בכל הנוגע למשך הפסילה בפועל.


לנוכח מהות העבירה על פי כתב האישום, עברו התעבורתי של הנאשם, הנני גוזר על הנאשם כדלקמן:
- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ש"ח או 15 ימי מאסר. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 24.01.10 ובכל 24 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.


- אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בפועל בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית.
ריצוי הפסילה יחל מחר 26.01.10 משעה 13.00. בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רשיונו - גם אם פקע תוקפו - במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רשיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.


- אני מפעיל את התנאי שנקבע בהרשעה מס' 25 בבית המשפט לתעבורה בעכו ביום 21.01.08 עפ"י דו"ח 10200551785 בדבר פסילת הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים, וזאת בחופף לפסילה שהוטלה לעיל.


- אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע, לרבות נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.


- הנני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה בפסילה.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י' שבט תש"ע, 25/01/2010 במעמד הנוכחים.
גיל קרזבום, שופט

עפת 7943-09-11 מדינת ישראל נגד משה , מפי כב' השופט אמנון כהן



שופט בית משפט מחוזי אמנון כהן


פסק דין

בפני שני ערעורים שהדיון בהם אוחד.

בעפ"ת 7967-09-11, ערער משה עידן (להלן: "עידן"), על הרשעתו לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בשכרות.

בעפ"ת 7943-09-11, ערערה המדינה על קולת העונש שנגזר על עידן באותו תיק.

בית המשפט קמא (סגן הנשיא, כב' השופט י' ריבלין), פסל את רישיונו של עידן למשך 4 שנים, הטיל עליו קנס בסך 2,000 ₪, פסילה על תנאי ו-45 יום מאסר על תנאי.

בערעורו טען עידן, כי בית המשפט קמא טעה כאשר הרשיע אותו על סמך עדות יחידה של שוטר, אשר טען, כי הבחין בעידן נוהג.

לטענתו של עידן, בית המשפט התעלם מגרסתו ומגרסת שני עדי ההגנה ששהו ברכבו ואשר טענו, כי הוא לא נהג ברכב.

מנגד, טענה המדינה בערעורה, כי היה מקום להטיל על עידן עונש של מאסר בפועל, במיוחד על רקע העובדה, כי אין זו מעידתו הראשונה של עידן, שכן עומדת לחובתו הרשעה קודמת בנהיגה בשכרות מתאריך 30.6.08. המדינה טענה, כי במקרים אחרים הדומים למקרה דנן, הוטל גם עונש מאסר על נהיגה בשכרות בפעם שנייה תוך תקופה קצרה.

אקדים ואומר, כי אני דוחה את שני הערעורים.

בבית המשפט קמא לא הייתה מחלוקת, כי עידן היה שיכור וכי הוא נעצר על ידי השוטר, כאשר רכבו במצב עמידה ולידו יושבים שני קרובי משפחה שלו.

עידן ושני בני דודיו, טענו, כי עידן אכן היה שיכור ואולם הוא לא נהג ברכב, אלא להמתין יחד עימם להתפקחותו.

בית המשפט קמא העדיף את עדותו של השוטר, אשר עמד בהמתנה לנהגים שיכורים והעיד, כי הבחין ממרחק קצר ברכבו של עידן מתקרב למקום ועוצר.

בית המשפט קמא ציין, אם כי בלשון עדינה, כי עדותם של עדי ההגנה תמוהה בעיניו ואף הסביר את המוזרות שבעדותם. כך, לדוגמא, ציין עד ההגנה מס' 2, כי הוא הגיע במונית מהעיר, הוא פגש בעידן בשעה 03:48 וכי כאשר נשאל מדוע לא לקח מונית ישר לביתו במקום להגיע לתלפיות ומשם לנסוע לביתו, תשובתו הייתה, כי ביקש להמשיך בבילוי.

אם אכן, רצה עד זה להמשיך בבילוי, לא ברור גם לי, מדוע המתין להתפקחותו של עידן ברכב, כאשר מדובר בשעה 03:48.

בא כוחו של עידן היה ער לעובדה, כי בית המשפט שלערעור אינו מתערב, בדרך כלל, בשיקולי מהימנות ולפיכך, טען, כי קיימת אפשרות שהשוטר טעה ואולם, בנסיבות העניין, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט קמא ואינני רואה מקום לחרוג מהכלל לפיו לא יטה בית משפט זה להתערב בשיקולי מהימנות.

אשר לעניין העונש - העונש שהוטל על עידן אינו קל וכידוע, בית המשפט שלערעור, יתערב בשיקולי הענישה רק כאשר מדובר בעונש חריג ולא מצאתי, כי במקרה דנן מדובר בעונש חריג, המצדיק הטלת מאסר בפועל על עידן.

בית המשפט קמא נימק בגזר דינו, מדוע לא מצא לנכון להטיל מאסר בפועל ונימוקיו מקובלים עלי.

אשר על כן, אני דוחה את שני הערעורים.

פסק הדין יישלח לצדדים בפקס ובדואר.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

פל 3733-09-10 מדינת ישראל נגד חלבה , מפי כב' השופט מאיר דרורי



שופט בית משפט השלום (בדימוס) מאיר דרורי


גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בנהיגה בשכרות , מדובר בנהיגה בשכרות פעם שנייה, כאשר חלפו בדיוק 3 חודשים מיום מתן גזר הדין בתיק הקודם עד ליום ביצוע העבירה בתיק זה. בשני המקרים מדובר ברמת אלכוהול מן הגבוהות באחד 760 מקג' בתיק שלנו 785 מקג'. כנגד הנאשמת עומד מאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים.

אין זה המקרה בו יש להאריך את המאסר המותנה שכן חלק הזמן הקצר שעבר בין שני המקרים וכמות האלכוהול בשני המקרים אינה מצדיקה את הארכת המאסר המותנה. מאידך, מדובר בנאשמת ללא עבר פלילי, מעולם לא ישבה בבית סוהר, נמצאת בארץ 6 שנים בלבד, כך שאין זה המקרה בו יש להטיל מאסר מאחורי סורג ובריח. בדיוק למקרים מעין אלה נועד ריצוי המאסר בעבודות שרות. מאידך, העובדה כי מדובר בשתי עבירות בסמוך זה לזה צריכה להשפיע על משך פסילת רישיון הנהיגה . לעניין אורך התקופה של ריצוי המאסר בעבודות שרות , בית משפט יקח בחשבון כי הנאשמת היתה עצורה 4 ימים ולאחר מכן חודש במעצר בית מלא. לפיכך דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

1. מאסר לתקופה של 3 חודשים, המאסר ירוצה בעבודות שרות החל מיום 13.1.11 בבית חולים בלינסון בפ"ת. על הנאשמת להתייצב בתאריך הנ"ל בשעה 08.00 במפקדת שרות בתי הסוהר ברמלה. מורה כי המאסר המותנה בתיק 36358/09 ירוצה בחופף לתיק זה. בית משפט מסתפק בתקופת מאסר זה כי הנאשמת היתה עצורה ל 4 ימים בבית מעצר באבו כביר וכן היתה במעצר בית קצת יותר מחודש.

2. מאסר לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם הנאשמת תנהג בהיותה שכורה או בהיותה תחת השפעת משקאות משכרים או בהיותה פסולה מנהיגה.

3. פוסל את הנאשמת מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים, הפסילה תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת.

4. לאור העובדה כי הטלתי על הנאשמת עונש הכולל בחובו מאסר איני מטיל על הנאשמת קנס.

5. איני נעתר לבקשת המאשימה להשבתת הרכב בו בוצעה העבירה, הואיל והרכב לא שייך לנאשמת.

6. משחרר את הנאשמת ממעצר בית. הערבויות ששימשו לתנאי השחרור ישמשו להבטחת התייצבותה הנאשמת לריצוי המאסר בעבודות שרות.

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"א, 23/12/2010 במעמד הנוכחים.

מאיר דרורי, שופט

תתע 5744-07-10 מדינת ישראל נגד ח. עיסאווי , מפי כב' השופט מאיר דרורי


גזר דין

הנאשמת מחזיקה ברישיון נהיגה שנתיים בלבד, חרף זאת הספיקה לנהוג בשכרות פעמיים כאשר בפעם שנייה נהגה גם בהיותה פסלה מנהיגה.

מאידך, מדובר בנאשמת ילידת 1987 ללא עבר פלילי, שהתה במעצר כחודש.

אין צל של ספק שמעצר תנאיו קשים ממאסר, במיוחד לאדם שזו פעם ראשונה שהוא נכנס לכלא. כך שבהחלט התקופה בה שהתה הנאשמת בבית מעצר בהחלט מהווה עונש מרתיע כנגד הנאשמת. כמו כן לאחר שבילתה מספר שבועות במעצר ויודעת שבפעם הבאה באם תעבור עבירה דומה תצטרך לשהות במעצר תקופה יותר ארוכה מכפי ששהתה עד היום.

בנסיבות אלה, בית משפט סבור כי ניתן להסתפק במעצר שרצתה למרות שמדובר אכן בשתי עבירות חמורות, זאת כפי שציינתי לעיל לאור גילה הצעיר ולאור העדר עבר פלילי.

לעניין הפסילה אין מנוס מהטלת פסילה משמעותית, שכן מדובר בנהיגה בשכרות פעם שנייה בפרק זמן קצר. לפיכך בית המשפט דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

1. מאסר לתקופה של 25 ימים , הנאשמת ריצתה את המאסר בתקופה בה היתה עצורה מיום 24.7.10 עד היום.

2. מאסר לתקופה של 10 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם הנאשמת תנהג בהיותה שכורה או בהיותה פסולה מנהיגה או בהיותה תחת השפעת משקאות משכרים.

3. פסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים, כאשר שנתיים ירצו בחופף לפסילה בהרשעה מס' 3 , היתרה במצטבר.

4. קנס בסך 750 ש,ח או 3 ימי מאסר , הקנס ישולם ב 3 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.10.10.

5. מורה על שחרור הנאשמת ממעצרה.

ניתנה והודעה היום ח' אלול תש"ע, 18/08/2010 במעמד הנוכחים.

מאיר דרורי, שופט

רעפ 2508-11 סמולנסקי נגד מדינת ישראל , מפי כב' השופט ס. ג'ובראן



שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן


החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עפ"ת 35672-02-10, כבוד השופטת י' אמסטרדם) מיום 27.3.2011 במסגרתו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה (פ"ל 1633/09, כבוד השופט ש' איזקסון) באופן שהוטל על המערער עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל, זאת בנוסף לעונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט לתעבורה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות , לפי סעיפים 62(3) ו-64ב, בקשר עם סעיף 39(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), ובקשר עם סעיף 38(1) לפקודה וכן בקשר עם תקנה 26(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 וכן עבירה של נהיגה בקלות ראש , לפי סעיף 62(2) לפקודה. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 18.10.2009 נעצר המבקש על ידי המשטרה כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. בבדיקת ינשוף שנערכה לו נמצא 1145 מיקרוגרם
אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. כמו כן, נכשל המבקש בבדיקת מאפיינים שנערכה לו.


בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בעקבות הודאתו וביום 10.1.2010 הטיל עליו עונש של שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים; 40 חודשי פסילה לריצוי בפועל; עשרה חודשי פסילה על תנאי לתקופה של שלוש שנים; קנס בסך של 2,000 ש"ח; התחייבות עצמית על סך של 10,000 ש"ח לתקופה של שלוש שנים שתופעל באם ינהג בשכרות או בפסילה; וכן התחייבות עצמית על סך של 6,000 ש"ח לתקופה של שלוש שנים שתופעל באם ימצא נוהג תחת השפעת משקאות משכרים או ימאן למסור דגימות דם, שתן ונשיפה.


על גזר דינו של בית משפט השלום ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי. ביום 10.2.2011 החליט בית המשפט להפנות את המבקש לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעת. בהחלטתו התייחס בית המשפט לכך שכמות האלכוהול נמצאה בגופו של המבקש עמדה על כמעט פי ארבעה מהמותר וכן התייחס לכך שהוא נכשל בבדיקת המאפיינים שנערכה לו. עוד התייחס בית המשפט לכך שבשנת 2002 נתפס המבקש בהיותו נוהג שיכור ולכך ששיעור האלכוהול שנמצא בדמו באותו אירוע תואם את השיעור שנמצא בתיק זה. לבסוף, קבע בית המשפט כי מדיניות הענישה קובעת כי יש להטיל על נהג שנהג בשכרות עונש מרתיע וכי הענוש הראוי הינו מאסר בפועל. יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בערכאת ערעור ולאור נסיבותיו האישיות של המבקש שקל בית המשפט את האפשרות של הטלת עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות.

ביום 27.3.2011 קיבל בית המשפט את ערעורה של המשיבה והטיל על המבקש עונש של ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר רכיבי גזר הדין נשארו על כנם. בגזר דינו התייחס בית המשפט ל:

1. חומרת העבירה בההורשע המבקש וכן לכך שנהג בעבר בהיותו שיכור והעונש שהוטל עליו לא הרתיע אותו מלנהוג שיכור פעם נוספת.

2. עוד התייחס בית המשפט לכך ש שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו של המבקש וכן לכך שמעמותת "אפשר" נמסר כי הוא אינו מכור לאלכוהול .

לבסוף, ציין בית המשפט כי עצם העובדה שהפנה את המבקש לממונה על עבודות השירות אינה מחייבת אותו לאמץ את חוות הדעת של הממונה וכי במקרה זה אין להסתפק בעונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ויש להטיל עליו עונש של מאסר בפועל.

מכאן הבקשה שבפניי, במסגרתה טוען המבקש כי יש להקל בעונשו וזאת, בין היתר, לאור נסיבותיו האישיות הקשות, לאור הפער בענישה בין הערכאות ולאור העובדה שהתפתחה אצלו ציפייה כי יוכל לרצות את עונש המאסר, באם יוטל עליו, בדרך של עבודות שירות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: חניון חיפה)). בענייננו בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על כל עילה אחרת המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה. יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא ב נסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצע המבקש ומטעם זה בלבד דין הבקשה להדחות. אוסיף, כי טענתו של המערער לפיה קיים פער ענישה בין הערכאות אף היא אינה מצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.2.2005)).

אף לגופו של עניין דין הבקשה להדחות. נדמה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת העבירה שביצע המבקש ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה בעבירה של נהיגה בשכרות. כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל: רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2006); רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2008)). כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.07):

"נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה".

דברים אלה יפים אף לענייננו. המבקש נתפס כאשר בגופו כמות גדולה במיוחד של אלכוהול, כפי ארבעה מהמותר, והוא אף נכשל בבדיקת המאפיינים שנערכה לו . בנסיבות אלה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה רק בנס לא הסתיים האירוע באסון ובנפגעים בנפש או ברכוש. עוד יש לציין כי המבקש נתפס בעבר כאשר הוא נוהג בשכרות וכאשר בגופו כמות דומה של אלכוהול לזו שנמצאה במקרה זה . בנסיבות אלה נראה כי המבקש לא הפנים את החומרה במעשיו ולא נרתע מלחזור ולנהוג בשכרות אף לאחר שנתפס והורשע. עוד יצוין, כי לא מצאתי מקום לקבל את טענת המבקש לפיה נוצרה אצלו ציפייה לאחר שנשלח לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות וזאת לאור ההלכה לפיה, ככלל, לא יישמע נאשם בטענה להסתמכות וציפייה סבירה באשר למשכו או טיבו של העונש שיוטל עליו, אך משום שנתבקשה חוות דעתו של הממונה (ראו ע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.4.2009) והאסמכתאות המובאות שם). אשר על כן, נראה כי העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי בנסיבות העניין, אשר מאזן בין כלל השיקולים הרלבנטיים וביניהם גם נסיבותיו האישיות, ולא מצאתי מקום להתערב בו.

סוף דבר הבקשה נדחית.

לאור האמור לעיל מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, כ"ה באדר ב התשע"א (31.3.2011).
ס' ג'ובראן - ש ו פ ט

תתע (פתח תקווה) 3597-04-11 מדינת ישראל נגד פיסרסקי , כיבוד הסדר טיעון מפי כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי



שופטת בית משפט השלום טל אוסטפלד נאוי


גזר דין
הנאשם הודה והורשע ב-2 כתבי אישום.


כאשר בתיק 3597.04.11 הורשע כי בהיותו נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים, הסיע ברכב 4 נוסעים ובמושב שלצידו לא ישב מלווה, וכן בעבירה כי נהג בהיותו שיכור כאשר בדוגמת אוויר נשוף נמצאה כמות של 495 מק"ג בליטר אוויר אחד שנשף .


בכתב האישום בתיק 3835.09.09 הורשע הנאשם כי נהג בפסילה וכן נהג בשכרות כאשר נמצאה בגופו רמת אלכוהול של 770 מק"ג.


במסגרת הסדר עותרת המאשימה להשית על הנאשם:

1. עונש מאסר של 6 חודשים שירוצה בעובדות שרות.

2. מאסר מותנה.

3. פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים בניכוי הפסילות אותן ריצה הנאשם במסגרת תיק זה כפי שפורטו בטיעוניה לעונש.

4. פסילה על תנאי וקנס.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן, וחוות דעת של הממונה על עבודות השירות שמצא את הנאשם כשיר לריצוי עונש המאסר במסגרת עבודות השירות.

ב"כ הנאשם מבקש מ בית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, הסניגור מציין כי מדובר בפסילה ארוכת מועד והפנה לדברי קצין המבחן בתסקיר וטען כי העבירות בוצעו על רקע מצבו

הסוציואקונומי הקשה של הנאשם. עוד ציין הסניגור, כי הצדדים הסכימו לעונש מאסר במסגרת עבודות שירות וזאת בניגוד לעמדת התסקיר שהמליץ על צו של"צ.

עוד ציין הסניגור, כי הנאשם מאז התארס, הבין משמעות והמחיר של בצוע העבירות ואינו מעונין להכשל שוב.

הנאשם בעצמו ציין בפני בית המשפט, כי מבין טעותו ומוכן לשלם עליה. טען כי היתה זו טעות של שובת נעורים וביקש מבימ"ש להתחשב ולא לפגוע במשפחתו.

אין צורך להכביר מילים לגבי חומרתה הרבה של כל אחת מהעבירות בהן הורשע הנאשם.

חומרה כפולה ומכופלת הינה בצרוף העבירות יחדיו ובתקופה הכה קצרה בה עבר הנאשם ובצע עבירות אלה וכן בעברו התעבורתי הקצר מאד, כאשר כבר צבר לחובתו 7 הרשעות קודמות.

על פניו הנני סבורה, כי ההסדר בא לקראתו של הנאשם ומקל עימו.

יחד עם זאת, מדובר בנאשם צעיר מאד, כבן עשרים היום, כאשר עיון בתסקיר שירות מבחן מעלה, כי התרשמותו של קצין המבחן היא שמדובר בשתיה על רקע חברתי מזדמן, כאשר קצין המבחן שולל בעיית התמכרות.יצוין כי העבירות בוצעו בשנת 2009 כאשר שתיהן בוצעו בחודש אוגוסט.

עוד מציין קצין המבחן, ויש לשער כך כי העבירות בוצעו על פי רקע של לחץ חברתי המאפיין את גילו של הנאשם בעת בצוע העבירות.

בשיקולי לעונש לקולא, הנני מתחשבת כאמור בהתרשמותו של קצין המבחן ובהמלצתו בנסיבות חייו האישיות של הנאשם ובהבעת החרטה אותה הביע בפני בית המשפט.

אשר על כן, מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בימ"ש העליון בענין כבוד הסדרי טיעון, החלטתי בכל זאת לתת ידי להסדר.

הנני מורה על מאסרו של הנאשם לתקופה של 6 חודשים.

בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 23.1.12, ירוצה עונש המאסר במסגרת של עבודות שירות במתנ"ס "נאות הרצל" רחוב שמעון ברכה 12, נתניה.

על הנאשם להתייצב ביום 22.4.12 שעה 8.00 במפרדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות ברמלה להתחלת ריצוי עונש המאסר.


מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.

מתקופת הפסילה ינוכו 6 החודשים בהם הפקיד הנאשם את רישיון הנהיגה במסגרת הבקשה לפסילה עד תום ההליכים בתיק 3838.09.09.

כמו כן, הפסילה תחושב החל מיום בו הפקיד הנאשם את רישיון הנהיגה בתיק זה &ndash; 7.9.11.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.


הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות, תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה ונהיגה פסילה.

דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 5,000 ₪ או 10 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ו רצופים החל מהיום ובכל 1 לחודש. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ב, 27/03/2012 במעמד הנוכחים.
טל אוסטפלד נאוי, שופטת


החלטה
נוכח ההסכמה, הנני מורה כי הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.12
ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.
היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.
ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ב, 27/03/2012 במעמד הנוכחים.
טל אוסטפלד נאוי, שופטת

סיגי - ק
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

תתע 7029-09 מדינת ישראל נגד קבצקי, מפי כב' השופט אלון אופיר

שופט בית המשפט השלום אלון אופיר

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו ב שני מקרים של נהיגת רכב בעודו שיכור כהגדרתו בחוק.
&deg;

באירוע הנהיגה השני היה מעורב הנאשם גם בגרימת תאונה קלה מסוג נזק בלבד לאחריה לא השאיר פרטיו ע"ג הרכב שנפגע.

לו המדובר היה בשני אירועים נפרדים של נהיגת רכב במצב שכרות, הרי ששאלת המאסר בתיק זה הייתה מקבלת משנה חשיבות, כאשר לראש סדר הדיון הייתה נדחקת שאלת משך המאסר.

אלא שבפרשה שבפני מקרה מיוחד בו בעיני גם למשטרת ישראל ומתנדביה חלק בהתרחשות האירוע השני.

אסביר את דברי:

ביום 26.6.09 נהג הנאשם ברכב בשעה 23:10 כאשר הוא שיכור בהתאם למדד שקבע המחוקק בחוק.

בבדיקת אויר שנלקחה ממנו נמצאה רמה של 730 מיקרוגם אלכוהול שהיא ללא ספק רמת אלכוהול גבוהה באופן חריג.

מטיעוניהם לעונש של הצדדים למדתי כי מתנדבי משטרה אשר עיכבו את הנאשם לבדיקה, ציידו אותו בדוח הכולל זימון לבית המשפט, נתנו לו זימון להגיע לקצין משטרה לצורך הליך פסילה, אך הלכה למעשה עזבו אותו בשטח שיכור עם גישה למפתחות הרכב תוך מסירת הנחייה כי אסור לו לנהוג עד שיתפכח.

כמובן שהשארת אופציית נהיגה בידי אדם שיכור ברמה של 730 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף היא רשלנות לכאורית בפני עצמה, שלא לומר תפקוד לקוי וחמור של מתנדבי התנועה.

עת עוצרת המשטרה (או מתנדביה) שיכור ברמת אלכוהול שעל פניו שוללת ממנו כל יכולת שיפוט או אבחנה בין טוב לרע, חובה עליה להרחיקו מהרכב ולמנוע ממנו כל גישה או יכולת להמשיך ולנהוג.

לא די באמירה כי עליו להמתין עד שיתפכח ולאחר מכן להשאירו עם גישה לרכב.

--- סוף עמוד 1 ---

במקרה שבפני, השארת הנאשם עם רכבו וזימונו לקצין משטרה, הובילה לאחר עזיבת השוטרים את השטח לנהיגה נוספת מצידו, עדיין שיכור, ולגרימת תאונה מסוג נזק רכושי תוך שעתיים בלבד מהאירוע הראשון.

בבדיקתו השנייה, רמת האלכוהול שנמדדה היתה כבר 615 מ"ג שכן ככל הנראה חלק מהאלכוהול ששתה הספיק להתפרק בכבד של גופו.

באירוע שני זה הנאשם לא השאיר פרטיו במקום בו חנתה המשאית בה פגע.

ב"כ המדינה, עו"ד לואיס, ראה בחומרה רבה את האירועים המתוארים לעיל ולצורך הטיעונים לעונש ערך סקירה מקיפה ומעניינת מאד של נושא הנהיגה במצב שכרות.

בסקירתו הביא את מאמרו של דר' אחיקם סטולר לצד סקירה עמוקה של ענישה הנוהגת במקרים בהם נמדדה שכרות במידה גבוהה בקרב נוהגי רכב.

על אף טיעוניו המעמיקים והמושקעים של ב"כ המדינה, עלה קושי בעיני למצוא מקרה דומה בנסיבותיו למקרה שבפני.

כפי שפתחתי החלטה זו, לו המדובר היה בשני מקרים נפרדים לחלוטין משפטית, הספק באשר לחומרת הענישה הראויה היה קטן מאד. אך בחינה מוקפדת של הנסיבות מצביעה בעיני על אירוע משפטי אחד, נמשך אשר נחלק לשני כתבי אישום נפרדים.

נכון כי המדובר בשתי נקודות זמן שההפרש בינהן הוא של שעתיים ונכון כי נקודות העיכוב של הנאשם ע"י שוטרים שונות מבחינת המיקום הגאוגרפי, אך בחינה הגונה של המקרה מראה כי המדובר היה בשתיית אלכוהול אחת מצד הנאשם, מפגש ראשון שלו עם שוטרים, שחרורו על ידם (בצורה תמוהה מנקודת ראותי) והמשך נהיגתו עד להתרחשות האירוע השני.

אני סבור כי יש לראות את האירוע כחטיבה עובדתית אחת וכל הפרדה לצורך הרחבת החומרה המיוחסת יוצרת סוג של עיוות דין כלפי הנאשם.

ודוק &ndash; אין במתואר לעיל משום הפחתה בחומרת האירועים המתוארים בכתבי האישום.

הנאשם ביצע עבירות מהחמורות שבפקודת התעבורה והוא בהחלט ראוי לענישה הולמת וקשה, אך יש לאבחן בין מצב של רצדיוויסט הנוהג שיכור ומספר ימים לאחר מכן חוזר על התנהגותו, ממי שנהג שיכור ולאחר שלא עוכב כדין עד לפיכחון, חזר לנהוג לאחר שעתיים מבלי שבזמן הביניים ידע מימינו או משמאלו.

אכן טיעוני התובע היו משכנעים מאד וללא ספק לו הייתי קובע כי המדובר באירועים נפרדים לחלוטין, יותר מסביר כי עמדת המדינה היתה מתקבלת. אך קביעתי כי יש לראות את המתואר בשני כתבי האישום כאירוע אחד נמשך בו למשטרת ישראל חלק נכבד בהמשכו ואי מניעתו, מובילים אותי למסקנה כי עונש המאסר המבוקש אינו מתאים ואינו ראוי לתיק זה.

חיזוק נוסף שלא לגזור מאסר בפועל בתיק זה אני מוצא בתסקיר שירות המבחן למבוגרים.

אף שבסופו של התסקיר לא בא שירות המבחן בכל המלצה, למדתי דרך התסקיר על תפקודו, אופיו ומשפחתו של הנאשם. ידע זה תרם בעיני מאד להתאמת הענישה האינדיבידואלית בתיק זה.

הנאשם מנהל חיים נורמטיבים לחלוטין. הוא עלה לארץ בשנת 2008 ומאז מנהל עם אשתו ושני ילדיו בני ה-9 ו- 14 סוג של מלחמת קיום בארץ חדשה.

--- סוף עמוד 2 ---

הנאשם שהוא מהנדס במקצועו, אך מצא עבודה במוסך כמכונאי רכב והוא מפרנס את משפחתו מעבודת כפיים קשה.

במקביל התגוררה המשפחת בבית חמתו בצפיפות רבה ורק לאחרונה הצליחה המשפחה להגיע למקום מגורים משלה.

אין לנאשם כל עבר תעבורתי אחר ומעבידו מצביע בפני שירות המבחן על אדם אחראי מאד, ממושמע ומסור בעבודה.

אין אני מתעלם (כמו שירות המבחן) מבעיית השתייה שהייתה לנאשם עת נהג לשתות במצבי מצוקה. כך בדיקה של שירות המבחן מצאה גם עם בירור משפחתי כי המדובר בבעיה ישנה, כי מצבה הכלכלי של משפחת הנאשם השתפר וכי אין המדובר באדם אלכוהוליסט שאינו מתפקד.

ההפך הוא הנכון, בתקופה האחרונה הנאשם ומשפחתו מתפקדים בצורה תקינה לחלוטין ומזה 34 חודשים (מיום שנפסל הנאשם עד תום ההליכים) הוא מכבד את החלטת בית המשפט ונמנע מכל נהיגה ברכב.

בסיטואציה המתוארת לעיל, אני סבור כי בקשת המאסר של המדינה אינה תואמת את חומרת העבירות שבוצעו בנסיבות המיוחדות של ביצוען ואינה תואמת גם את מצבו האישי / משפחתי הספציפי של נאשם זה.

ביחס לרכיב הפסילה המבוקש, כאמור מרצה הנאשם פסילה בפועל תקופה ארוכה של 34 חודשים.

ללא ספק, מכונאי רכב העובד במוסך כשלול רשיון נהיגה מתקשה מאד בתפקודו היום יומי.

מיום האירוע משלם הנאשם מדי יום לחברה את חובו בהגבלת ניידותו.

חומרת העבירות שביצע הנאשם בהחלט מצדיקה פסילה של שנים בפועל. אין כל הצדקה לסיים אירוע חמור מסוג זה בענישה המסתפקת בתקופת הפסילה שריצה הנאשם במסגרת פסילתו עד תום ההליכים. יחד עם זאת, מנגד, בקשת המדינה לפסילה לתקופה בת 10 שנים אינה מידתית ואינה לוקחת בחשבון את כלל אחידות הענישה על רקע העובדה כי בעיני אין לראות פרשה זו כשני אירועים נפרדים אלא כאירוע נמשך אחד.

אני סבור כי תקופת פסילה בת 4 שנים מיום שנפסל הנאשם עד תום ההליכים תהיה תקופת פסילה הולמת לפרשה זו.

לצד תקופת הפסילה ראויה גם ענישה הכוללת מאסר מותנה לתקופה מרתיעה, התחייבות כספית נכבדה וגם קנס מתון.

אני סבור כי רכיבי ענישה אלו יתנו תשובה הולמת ומאוזנת לכל השיקולים אותם סקרתי לעיל בהחלטתי.

לפיכך הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

3. פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 שנים.
הפסילה תימנה מיום 27.6.09 ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.

4. פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

5. גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר וזאת על תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה במצב שכרות או תחת השפעת אלכוהול תוך 3 שנים מהיום.

6. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 10000 ₪ להימנע מביצוע עבירה של נהיגת רכב במצב שכרות תוך שנתיים מהיום. ההתחייבות תחתם תוך 30 יום במזכירות בית המשפט ולא יאסר הנאשם למשך 10 ימים.

9. גוזר על הנאשם קנס בסך 600 ₪ אשר ישולם על ידו תוך 120 יום מהיום.

זכות ערעור לצדדים תוך 45 יום מהיום

ניתן במעמד הצדדים היום 5.4.12

אלון אופיר, שופט

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה


פל 5730-10-11 מדינת ישראל נגד פיסקרב , מפי כב' השופט יוסף ריבלין



שופט בית משפט השלום יוסף ריבלין


גזר דין

1. ביום 28.10.11 סמוך לשעה 04:20 נמצא הנאשם נוהג כשהוא שיכור (רמת אלכוהול 420 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף).

בנוסף, הנאשם עת שנעצר על ידי שוטר איים על השוטר. הנאשם גם נהג ללא בטוח וכאשר תוקף רשיונו פקע ב- 2009.


2. הנאשם הודה בעבירה ובטעוניה לעונש טענה המאשימה לענישה מחמירה על שום שלנאשם הרשעה קודמת בגין עבירה של נהיגה בשכרות. המאשימה ביקשה שיוטל עונש פסילה ל- 4 שנים, מאסר על תנאי וקנס.

ההגנה ביקשה לאמץ התסקיר והדגישה כי הנאשם קיבל אחריות, התחרט ומוכן לעבור טיפול כמוצע בתסקיר.


3. לנאשם (בן 23) רשיון נהיגה מ- 2007. לחובתו 7 הרשעות. ב- 14.6.09 הורשע בגין עבירת שכרות ונדון, בין היתר, ל- 24 חודשי פסילה. ב- 15.7.08 נהג

--- סוף עמוד 1 ---

הנאשם בפסילה, לא ציית להוראת שוטר ולא ציית לתמרור "תן זכות קדימה" ונדון, בין היתר, לשנתיים פסילה.

התסקיר מציין כי הנאשם מוכן להסתייע בתהליך טיפולי, מקבל אחריות ומודע לחומרת העבירות. הנאשם כרגע משתתף בסדנה בנושא אלכוהול.

שקלתי חומרת העבירות, טעוני הצדדים ועברו של הנאשם כמפורט. יש במקרה דנן לאפשר הליך שיקומי כמומלץ על ידי שירות המבחן. אדגיש כי הנאשם במעצר בית (עם אישור לצאת לעבודה מיום 21.11.11).

דן הנאשם לעונשים הבאים:


א. פסילה למשך 3 שנים. הוסבר לנאשם כי עליו להפקיד רשיונו. במידה ואינו מחזיק ברשיון עליו להמציא תצהיר למזכירות בית משפט ואישור משרד הרישוי. הפסילה תחל לאלתר.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים. המאסר על תנאי יחול על עבירה של נהיגה בפסילה ועבירה של נהיגה בשכרות לרבות סירוב ונהיגה תחת השפעת משקה משכר.

ג. של"צ בהיקף של 200 שעות כמומלץ על ידי שירות המבחן. היה ותתקבל המלצתה שלילית ישונה רכיב עונש הפסילה.

ד. צו מבחן לשנה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט' סיון תשע"בף 30 במאי 2012


תתע (י-ם) 18275-08 מדינת ישראל נגד מזרחי , מפי כב' השופט סגן הנשיא יוסף ריבלין (תיק שכרות 3)



שופט בית משפט השלום יוסף ריבלין


1. ביום 31.10.08 נהג הנאשם ברח' פייר קניג בירושלים כאשר רמת האלכוהול בגופו 595 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.
&deg;
2. ההליכים בתיק התמשכו מעבר למקובל בתיקים מסוג זה. הנאשם בתחילה ביקש להמתין להכרעת הדין בתיק עוזרי (תיק ההרכב), לאחר כפר. העדויות נשמעו (ב- 11/10), והמשיכו ב- 6/11. ב- 1.11.11 חזר הנאשם מן הכפירה והודה. ההגנה ביקשה שיוכן תסקיר ואז ביקשה ההגנה לצרף תיק זה לתיק אחר של הנאשם שהתנהל בת"א. בסופו של יום תיק ת"א הסתיים בלא שהתיק הנ"ל צורף אליו.


3. בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה להרשעות הנאשם מהן עולה כי לנאשם הרשעה בעבירה דומה מ- 29.6.06 (מועד העבירה 24.3.06), אז נדון, בין היתר, ל- 15 חודשי פסילה ובתיק נוסף בעבירות של נהיגה בשכרות, בקלות ראש ואי ציות לשוטר מיום 8.2.12 &ndash; אז נדון הנאשם ל- 30 חודשי פסילה ל- 6 חודשי פסילה, פסילה על תנאי ול- 6 חודשי מאסר (מועד גזר הדין 9.2.12). המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר, מאסר על תנאי ופסילה ארוכה.

בטיעוניה לעונש הפנתה ההגנה לתסקיר ולנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם (אם חולה, אב שאינו עובד). על אף האמור ציינה ההגנה כי הנאשם שירת בצה"ל. ההגנה גם ציינה כי לו התיק הנ"ל היה מצורף לתיק ת"א היה הנאשם נענש בעונש דומה לעונש שהוטל עליו בת"א. ההגנה ביקשה שלא להחמיר עם הנאשם.
הנאשם טען כי מבקש להתחיל חיים חדשים.
4. התסקיר תיאר בפירוט נסיבותיו האישיות של הנאשם והעובדה שנפצע בפיגוע באוטובוס. עוד צויין בתסקיר כי הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ולקח בה "חלק פעיל". שירות המבחן המליץ על של"צ ומבחן לשנה.
5. אין ספק כי נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות. אין ספק כי שלוש עבירות דומות מ- 24.3.06, מ- 31.10.08 ומ- 8.2.12 מחייב ענישה מרתיעה.
ניתן לומר כי התנהלות הנאשם בתיק שבפני הביאה לכך שעבר בתוך כדי שתיק זה מתנהל עבירה נוספת ואסביר: סביר כי לו היה נדון הנאשם לעונש מרתיע בתיק הנ"ל, יכול ולא היה עובר עבירות שכרות בפעם השלישית .
העובדה שתיק זה לא צורף בת"א כולה בשל מחדלי הנאשם שיכול היה לעשות כן ובחר להמשיך בניהול התיק שבפני.
מצאתי, לאור נסיבותיו האישיות הקשות להטיל עונש שיקומי כהמלצת שירות המבחן, על אף ההרשעות כמפורט לעיל. לא מצאתי להטיל מאסר אף לא בעבודות שירות.
דן הנאשם לעונשים הבאים:
א. פסילה למשך 5 שנים. הפסילה תצטבר לכל פסילה אחרת שהנאשם מרצה.
ב. קנס בסך 2,000 ₪ או 60 יום מאסר. הקנס ישולם ב- 4 שיעורים החל מיום 1.7.12.
--- סוף עמוד 2 ---
ג. 160 שעות של"צ במתנ"ס לב העיר . שירות המבחן יהיה רשאי תלשנות מקום ההשמה תוך הודעה לבית המשפט.
שירות המבחן יפקח על ביצוע השל"צ. הובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי השל"צ יבוטל השל"צ וישונה גזר הדין.
ד. צו מבחן לשנה.
כיוון שתלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי מפל 2034-02-12 לא הוטל בתיק זה מאסר על תנאי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.


פל (י-ם) 1104-07-10 מדינת ישראל נגד סמואיל קוזוקין, מפי כב' השופט יוסף ריבלין


שופט בית משפט השלום יוסף ריבלין

 

גזר דין

1. ביום 12.6.10 נהג הנאשם רכב פרטי באיזור בית שמש ומבדיקת נשיפה שמסר עולה כי נהג ברמת שכרות גבוהה וחריגה ביותר (פי 5 לערך מעל הרמה המותרת!).

°

2. הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה (ביום 18.11.10) והתיק נדחה לקבלת תסקיר. בו ביום נפסל הנאשם מלנהוג עד תום ההליכים.


3. שירות המבחן ביקש שתי דחיות ביום 31.3.11 וביום 7.1.11 כדי לבדוק מצב ההתמכרות של הנאשם ונזקקותו להתערבות טפולית מתאימה.

על אף שניתנה לנאשם הזדמנות לעבור תהליך אבחון במסגרת המרכז לנפגעי אלכוהול (ראה החלטה מיום 10.1.12) הנאשם לא ניצל ההזדמנות שניתנה לו, ניתק הקשר עם שירות המבחן ולפיכך לא התקבלה כל המלצה.


4. בתסקיר מיום 7.11.11 הוצג הרקע האישי הקשה של הנאשם. הנאשם עלה ארצה לפני כ- 20 שנה. ב- 1986 נפטרה אשתו ממחלת הסרטן בגיל 37 ומאז משמש כאב

--- סוף עמוד 1 ---

ואם לביתו היחידה (כיום בת 15). אביו של הנאשם נפטר ב- 2006 ואימו מתגוררת בבית שמש. עוד עולה מהתסקיר כי אין מדובר באדם בעל דפוסי חשיבה עבריינים.


5. מהרשעותיו הקודמות של הנאשם עולה כי ב- 1996 קיבל רשיון נהיגה ולחובתו 6 עבירות. העבירה האחרונה מ- 27.11.08 – נהיגה בשכרות מ- 1.2.08. בגין עבירה זו נפסל הנאשם ל- 11 חודשים.


6. המאשימה בטעוניה לעונש הפנתה לפסיקה העניפה אשר מחמירה עם נהגים שיכורים והטעמים ברורים – פסילות משמעותיות ואף מאסרים (ראה לעניין ר.ע.פ. 2508/11 רומן סמולנסקי נ. מדינת ישראל (נבו), ע.פ. 2880/08 מחוזי ירושלים מדינת ישראל נ. פריג באסיל (לא פורסם), ע.פ. 5012/09 מחוזי ירושלים מדינת ישראל נ. וסאם מגום (לא פורסם) ושאר פסה"ד שצירפה המאשימה בטעוניה).

ההגנה לא הביאה פסיקה שהרי הפסיקה ידועה וטענה לנסיבותיו האישיות של הנאשם. ההגנה ציינה כי הנאשם מגדל את בתו מאז שהיתה תינוקת והתייתמה מאימה. שליחת הנאשם למאסר תותיר הילדה, שכיום הינה בת 15, ללא קרובים. ב"כ הנאשם לא הצניע הבעייתיות בכך שהנאשם דחה הטפול שהוצע לו ומיקד הטעונים בטובת הילדה. לטעמה של ההגנה יש להחמיר ברכיב הפסילה ואולם אין להטיל מאסר בפועל.


7. בית משפט עליון קבע לא אחת כי ע.פ. 8382/03 ענישה צריכה להיות אינדיוידואלית (ראה לדוגמא איאד חילף נ. מדינת ישראל פס"ד נח' (2) עמ' 739) ובית משפט אינו יכול להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם.

מאידך בית משפט אינו יכול להתעלם מהעובדה שמדובר בעבירת שכרות שניה ומרמת האלכוהול הגבוהה שנמצא בדגימת הנשיפה.

בשוקלי כל האמור דן הנאשם לעונשים הבאים:


א. 6 חודשי מאסר שיחרוצו בעבודות שירות במרכז יום לקשיש בית שמש החל מ- 18.7.12. במועד הקבוע יתייצב הנאשם במשרדי הממונה ברמלה בשעה 08:00 בבוקר.


--- סוף עמוד 2 ---

ב. 6 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים והמאסר על תנאי יחול על נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף מעל שנה, על נהיגה בשכרות לרבות סירוב ונהיגה תחת השפעת משקה משכר.

ג. פסילה למשך 8 שנים, הפסילה תחושב מיום 18.1.10 מועד בו נפסל הנאשם עד לתום ההליכים (כפוף לכך שבוצעה הפקדה בתיק – לוודא).

 

5129371

54678313הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

תתע (ב"ש) 8028-09 מדינת ישראל נגד צורדקר , מפי כב' השופט אלון אופיר


שופט בית משפט השלום לתעבורה אלון אופיר

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של נהיגת רכב במצב שכרות וסרוב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול.

&deg;
האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 20.6.09.

המדובר באירוע שני של הנאשם בו הורשע בעבירה הקשורה לנהיגה תחת השפעה של אלכוהול

שכן בחודש פברואר 2007 נדון הוא ל-8 חודשי פסילה בפועל וכן פסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים.

כתוצאה מאירוע זה עתרה המדינה בטיעוניה גם לרכיבים של מאסר ופסילה לתקופה העולה על פסילת המינימום.

בהמשך לעמדת המדינה נשלח הנאשם לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים, ואכן ביום 17.5.12 התקבל תסקיר מקיף לגביו.

מן התסקיר עולה כי המדובר באדם נורמטיבי, אב לשני ילדים, שרת בצהל שרות מלא כלוחם ואף האריך שרותו במסגרת שרות קבע.

מאז שחרורו השתלב בתפקידי אבטחה שונים עד שנפצע במהלך עבודתו, עבר שני ניתוחים מורכבים בכתפו כתוצאה מהם מוכר הוא כנכה לצמיתות בשיעור של 18.7% מטעם המל"ל.


--- סוף עמוד 1 ---


במצבו המתואר לעיל החל הנאשם בלמודי הנדסה וניהול, כאשר כיום הוא עובד ולומד במקביל.

גירות המבחן מצא את הנאשם נורמטיבי לחלוטין, כאשר במסגרת האבחן שבוצע התרשם כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו, והביע חרטה.

שירות המבחן גם התיחס ספציפית לנושא האלכוהול והגיע למסקנה כי אין המדובר בבעייה של התמכרות אלא בשתייה על רקע חברתי מזדמן.

יחד עם זאת זיהה השירות קושי בהצבת גבולות ולצורך כך המליץ השירות על צו מבחן המשולב בטיפול ממוקד במניעת נהיגה בשכרות.

לצד זאת המליץ השירות על עונש מוחשי שיש בו אלמנט של גמול וענישה לצד ההשתתפות בקבוצה זו.

ביחס לשאלת המאסר המלצת שירות המבחן היתה חד משמעית. בהתאם לנתוני התסקיר והמלצתו נמצא כי הטלת מאסר (גם אם ירוצה בדרך של עבודות שירות) עלול לפגוע בנאם ובמשפחתו ועלול במקביל להחלישו ולפגוע בתפקודו. השירות ממליץ כי תחת עונש מאסר יגזר על הנאשם צו של"ץ בהיקף נרחב של 250 שעות.

שירות המבחן אף בנה תוכנית של"ץ לתמיכה בהמלצתו.


שקלתי רבות את הענישה הראוייה בתיק זה.

מצד אחד המדובר בעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול ובמקרה זה בשכרות, בפעם השנייה &ndash; נסיבה המצדיקה ענישה מחמירה ולצידה ענישה הצופה פני עתיד, אך מצד שני ניצב תסקירו של שירות המבחן ממנו ניתן ללמוד כי הגם שהמדובר בהתנהגות חמורה שנייה, עדיין בבסיס המדובר באדם נורמטיבי לחלוטין שמנהל חיי משפחה תקינים, שרת ומשרת בצהל כלוחם, ובכל מדד חיים אחר אותו אבחן &ndash; המדובר באדם חיובי.


מצד אחד נדרשת הלימה בין מעשיו על הכביש כנהג אשר יצרו סיכון רב לבין הענישה שתגזר ומצד שני יש להזהר פן גזר הדין "ישפוך את התינוק עם המים" ויוביל את הנאשם ומשפחתו לקריסה מוחלטת.


--- סוף עמוד 2 ---


לאחר בחינה זהירה ומוקפדת של כל הנתונים, גם על רקע עברו התעבורתי הכולל משנת 2000

4 עבירות תנועה כאשר שלוש מהן עבירות קנס , הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה לקבלת המלצות שירות המבחן באופן מלא בפרשה זו.

מצד אחד נדרשת ענישה מוחשית בהתאם להמלצה שתבוא לידי ביטוי בתקופת הפסילה בפועל שתגזר, אך מצד שני יש הצדקה להימנע מכל רכיב של מאסר ולהתרכז במסלול שיקומי הכולל צו של"צ ועונשים מותנים מחמירים צופי פני עתיד.


אני סבור כי מקרה ספציפי זה מתאים לאיזון כפי שהמליץ שירות המבחן ולא ניתן לקבל את בקשת ההגנה גם להימנע מתקופת פסילה ארוכה.

הצורך להציב גבולות מתוך שיקולי גמול והרתעה מחייב גם רכיב של פסילה בפועל לתקופה מוחשית אשר יאזן את החלטתי להימנע מכל רכיב של מאסר.

תקופת הפסילה בפועל תיקח בחשבון את העובדה כי המדובר במקרה שני של עבירה מאותו הסוג, את העובדה כי לצד העבירה הנתונה קיימת חובת פסילת מינימום בהתאם לחוק, וכן את העובדה כי תנאי בר הפעלה תלוי נגד הנאשם בגין העבירה שביצע.

אתחשב במצבו המשפחתי של הנאשם כפי שעלה מתסקירו לצורך קביעת גובה הקנס. הקנס לפיכך יהיה מתון.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. קנס בסך 1000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.
ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 30 חודשים.

ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
--- סוף עמוד 3 ---
ד. הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 4 כפי שנפסק על תנאי בבית משפט זה ביום 12.2.07 לריצוי באופן מצטבר כך שבסך הכל ירצה הנאשם כתוצאה מתיק זה 34 חודשי פסילה בפועל.
הנאשם הפקיד רשיונו במסגרת פסילה עד לתום ההליכים ביום 2.11.10 ולכן פסילתו תימנה
מיום 2.11.10
ה. הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סרוב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול או נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום.


ו. הנאשם יבצע שרות למען הציבור בהיקף של 250 שעות ב"מתנ"ס לוד" וזאת בהיקף של 5.5 שעות שבועיות. צו השלץ יבוצע תוך שנה. שירות המבחן ידווח לבית המשפט על סיום ביצוע רכיב זה.


ז. במהלך השנה הקרובה יהיה הנאשם תחת צו מבחן במהלכו יקח חלק בפגישות עם קבוצה העוסקת במניעת עבירה של נהיגה במצב שכרות. לצורך כך יהיה הנאשם בקשר רציף עם שירות המבחן למבוגרים.

5129371

54678313הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.


אלון אופיר 54678313
ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ב, 18 יוני 2012, במעמד הנוכחים.

צור קשר ואנו נשמח לעזור לך
טל.  התקשר/י עכשיו: 1700-70-10-15
 
 
* שדות חובה

על מנת שנוכל לבחון את הפנייה בצורה המיטבית אנא צרף כל חומר רלוונטי
כגון: דו"ח משטרה, זימון לדין, תוצאות ועדה רפואית ועוד