נהיגה בשכרות פעם שניה

לעיתים נהגים לא מודעים לכך שכמות האלכוהול שצרכו חורגת מהרף המותר לנהיגה ולכן, מוצאים את עצמם עומדים בפני כתב אישום בגין נהיגה בשכרות יחד עם עונשים נלווים. לאור חומרתה של העבירה, בתי המשפט נוטים להחמיר עם נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות. כאשר מדובר בעבירה חוזרת, בתי המשפט נוטים להחמיר כפליים והעונש עשוי לטפס לשלילה של 4 שנים ועונש מאסר בפועל. אז מה עושים כשמדובר בפעם שנייה? הכול במאמר הבא.

נהיגה בשכרות מוגדרת בפקודת התעבורה וקובעת כי אדם לא ינהג או יהיה ממונה על רכב לאחר שצרך אלכוהול בכמות מעל המותר בחוק. בעניין זה "הכמות המותרת" מוגדרת בסעיף 39א לפקודת התעבורה כך:

1. אדם שבאוויר נשוף, ריכוז האלכוהול בדמו הוא למעל מ-240 מיקרוגרם לליטר אוויר.
2. אדם שבדמו נמצאו 50 מ"ל אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

הכמות המותרת, כפי שקבועה בחוק, נוגעת לנהגים שאינם מוגדרים כ"אוכלוסייה מיוחדת" ביניהם נהגים חדשים ונהגים מקצועיים. כמו כן, בעקבות פסיקת בית המשפט, יוגש כתב אישום כנגד נהגים שממצאי בדיקת הינשוף הראו כי ריכוז האלכוהול הוא 290 מיקרוגרם או יותר.

ראשית, חשוב להבדיל בין בדיקת "נשיפון" לבין בדיקת "הינשוף". הראשונה היא הבדיקה הראשונית שנעשית לנהג שנבדק במחסום המשטרתי, מדובר במכשיר קטן שאליו מחוברת פייה חד פעמית אליה נושף הנהג ונותנת לשוטר אינדיקציה ראשונית לקיומו של אלכוהול בגוף הנהג.

בדיקה זו אינה מדויקת אך נערכת משום שבדיקת הינשוף לוקחת יותר זמן ולכן, יבחרו השוטרים לעשות אותה רק למי שיש אינדיקציה לכך שיש בגופו אלכוהול מעל למותר. בדיקת הינשוף, דומה במהותה לנשיפון וההבדל העיקרי ביניהן הוא שבדיקת הינשוף מספקת תוצאה מדויקת יותר וזאת לאחר השלמת שני מחזורי נשיפה. בדיקת הינשוף מהווה ראייה קבילה בבית המשפט.

ראשית נציין כי בדיקת שכרות, תיעשה רק בהסכמתו של הנהג וזאת לאחר שהשוטר הסביר לאדם את מטרתה של הבדיקה וזאת בהתאם לסעיף 64ב'(ב2) לפקודת התעבורה. פרט לכך, במקרים של תאונות דרכים רשאי השוטר לבקש גם בדיקת דם. על אף שמותר לנהג לסרב לבדיקה, לדבר השלכות משפטיות משמעותיות.

סירוב לבדיקת ינשוף לא יחרוץ את גורלו של הנהג, אך הוא יכול לשמש כראייה התומכת בחשדות נגדו. דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שנהגים רבים מנסים "לרמות את הבדיקה" ולנשוף חלש כך שהנשיפון לא יזהה את כמות האלכוהול בדמם, במקרים אלו, יתריע המכשיר על בדיקה לא תקינה וזה עשוי להיחשב כ"סירוב". לכן, במידה וישנם טעמים בריאותיים לנשיפה חלשה, חשוב ליידע את השוטר בשטח.

נכון להיום, מטיל החוק עונש של פסילת מינימום של שנתיים בגין עבירת נהיגה בשכרות ראשונה. במידה והנהג הורשע בעבירה דומה בפרק זמן של שנה טרם העבירה הנוכחית, ייגזר עליו עונש כפול וזאת לצד עונשים נוספים שיקבע בית המשפט. בנסיבות מיוחדות, רשאי בית המשפט לקצר את זמן השלילה אך מדובר במקרים נדירים בלבד.

נהיגה בשכרות כשלעצמה נחשבת לעבירה בעלת פוטנציאל סיכון גבוה ולכן נקבע בגינה עונש מינימום של פסילת רישיון נהיגה. כאשר מדובר בפעם שנייה, פוטנציאל הסיכון מכפיל את עצמו ועונש המינימום יטפס אל פסילת רישיון לפרק זמן שלא יפחת מ-4 שנים. כמו כן, נהג שהואשם בנהיגה בשכרות בפעם השנייה, עשוי למצוא את עצמו עומד בפני עונשים נוספים בהתאם לחומרת העבירה והם: מאסר על תנאי, קנס כספי, בדיקות כשירות במכון הרפואי ובמקרים חמורים גם מאסר בפועל.

הכמות האלכוהול המותרת לנהיגה בנהגים חדשים עומדת על 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. כלומר, כמות אפסית. פרט לעונש הקבוע בחוק על נהיגה בשכרות, בסמכותו של משרד הרישוי להטיל סנקציות נוספות על הנהג החדש בהתאם להחלטתו ביניהן בדיקת כשירות במכון הרפואי או ביצוע טסט ותאוריה נוספים.

בשונה מפסילה מנהלית שעניינה היא פסילת רישיון הנהיגה לפרק זמן מוגבל על ידי קצין משטרה, במקרים של עבירת נהיגה בשכרות חוזרת, יתכן כי התביעה המשטרתית תגיש בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של הנהג עד למתן גזר הדין וזאת מן הטעם כי אין לה סמכות לפסול את רישיונו מעבר לפסילה מנהלית. חשוב לדעת שהתייחסות חמורה זו לעבירה, נובעת מהחשש כי הרקע לעבירה הוא התמכרות לאלכוהול או מסוכנות מוגברת ולכן תיטה הרשות להפחית את הסיכון שנשקף מנהיגתו ככל האפשר.

נהיגה בשכרות כאמור היא חלק מקבוצת עבירות תנועה חמורות שבפקודת התעבורה. אף על פי כן, לא מדובר בגזירת גורל וישנם מספר דברים שניתן לעשות בנושא. ראשית, פנו לעורך דין כבר עם קבלת הזימון לבית המשפט. בשלב הראשוני, יהיה ניתן לבחון את התשתית הראייתית – מה הבדיקה שבוצעה? מה מידת מהימנותה? האם במהלך הבדיקה או לאחריה נפלו כשלים? כל אלו עשויים לשמש כתשתית הגנה בבית המשפט.

פרט לתשתית הראייתית, ניתן לבחון האם ניתן להגיע להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית במסגרתה יודה הנהג בעבירה פחותה ובתמורה יושת עליו עונש מקל. גם אפשרות זו, כפופה לחומרת המקרה והתשתית הראייתית הקיימת.

במידה ונחשדתם בנהיגה בשכרות בפעם השנייה, הפנייה לעורך דין תעבורה מהר ככל האפשר היא קריטית להמשך ההליך. לאור העובדה כי המחוקק קבע עונש מינימום חמור על נהיגה בשכרות, ללא ייצוג משפטי הולם, אתם עשויים למצוא את עצמכם עומדים בפני שלילה של 4 שנים במקרה הטוב ובפני עונש מאסר במקרה הרע. לכן, סיוע של עורך הדין לרבות בבחינתם של כשלים ראייתיים וגיבוש אסטרטגיה משפטית תסייע להשיג את התוצאה האופטימלית עבורכם.