פרט לציות לחוקי התעבורה, נדרש ציבור הנהגים לנהוג באופן בטוח ואחראי. מאחר ומדובר בהגדרה רחבה שלעיתים קשה לתת לה תוקף חוקי, קבע המחוקק את סעיף 62 לפקודת התעבורה, שעניינו איסור על נהיגה בקלות ראש ורשלנות, שהעונש בגינה עשוי להגיע גם עד מאסר בפועל ושלילת רישיון. לאלו מכם שאינם משפטנים, הנה כמה דברים שכדאי לדעת על סעיף זה.

סעיף 62 לפקודת התעבורה הוא סעיף סל, כלומר, סעיף כללי שמאגד בתוכו מעשים והתנהגויות לא רצויות שמעמידות את הציבור בסכנה. מאחר והמחוקק לא יכול לכסות את כלל המקרים שנוגעים לנהיגה בחוסר זהירות או רשלנות, קיים הסעיף שבאמצעותו ניתן להטיל אחריות פלילית על נהג שסיכן את סביבתו בנהיגתו.

הסעיף, מונה רשימה של עשר עבירות שנוגעות למקרים בהן אין סעיף ספציפי לעבירה ומאפשר לבית המשפט לעשות שימוש בסעיף זה. כאשר בית המשפט מרשיע אדם על בסיס הסעיף, בסמכותו להטיל עונש מאסר. אולם, ברוב המקרים יבחר בית המשפט להטיל קנס משום שעונש המאסר ישמש לרוב מוצא אחרון.

הענישה במסגרת סעיף 62, נועדה בראש ובראשונה להפחית את הקטל בכבישים ולהרתיע נהגים מביצוע עבירות תנועה חמורות. לכן, כפי שציינו קודם, מונה הסעיף עשרה תתי מקרים בגינם תוטל על הנהג אחריות ביניהם:

• נהיגה בשכרות או תחת השפעת סם המנוי בפקודת הסמים המסוכנים.
• נהיגה במהירות מופרזת, באופן רשלני או בקלות ראש באופן שיוצר סכנה לציבור.
• נהג שמסרב למסור פרטי זיהוי לאחר שדרך נהיגתו גרמה לעבירה.
• בעל רכב או המחזיק בו שאינו מוסר מיד לשוטרים פרטים על אדם שביצע עבירה ברכב.
• נהג ברכב ציבורי שמסרב להציג את רישיונו בפני שוטר.
• זיוף רישיונות נהיגה או סימני זיהוי של הרכב.
• אי ציות לאות שניתן על ידי שוטר או תמרורי הדרך.
• שיבוש פעילותו התקינה של מתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב.

נהיגה בקלות ראש היא שם כולל לנהיגה שהנהג מודע לכך שיוצרת סיכון גם אם אינה חוצה בהכרח את המהירות המותרת. במקרים של תאונת דרכים, יכול בית המשפט לעשות שימוש בסעיף זה ולהביא לפסילת רישיונו של הנהג ולהטיל עליו עונשים כבדים. דוגמה למקרה שעשוי להיכנס בגדר סעיף זה הוא נהג אשר נוהג בכביש בין עירוני בסף המהירות המותרת אך בגלל תנאי ראות כמו גשם או חשכה, גורם לתאונת דרכים.

נהיגה בקלות ראש, נחשבת כעבירה מסוג הזמנה לדין ובגינה, פרט לעונשים שייקבעו במידה ויימצא הנהג אשם, ייצברו לחובתו גם 8 נקודות תעבורה.

לצד קלות הראש, ישנה גם "נהיגה ברשלנות" אשר נוגעת להיעדר מודעות לטיב המעשה, אפשרות גרימת התוצאה או הנסיבות הרלוונטיות. במקרה זה נהג רגיל עשוי להיות מודע לכך שנהיגתו מסכנת את הסביבה אך קשה להוכיח כי אכן היה מודע באופן חד משמעי לסיכון זה.

רובם המכריע של נהגים שמעורבים שתאונות דרכים, יואשמו בנהיגה רשלנית ובקלות ראש בהתאם לסעיף המדובר. אולם לא בכל מצב יקבל הנהג עונש מאסר, זאת משום שככל שיוכח בבית המשפט שלא הייתה נהיגה ברשלנות, אלא נהיגה "בחוסר זהירות" שנחשבת לעבירה מקלה יותר העונש יופחת.

נהיגה בחוסר זהירות מתייחסת למצבים בהם לא נשקפת סכנה ממושכת אלא לחוסר תשומת לב רגעי וחד פעמי שגרם לתוצאה האמורה. לכן, במהלך המשפט תנסה התביעה המשטרתית להוכיח כי מדובר בנהיגה רשלנית בעוד בא כוחו של הנהג ינסה להוכיח כי מדובר באפשרות החמורה פחות על מנת להימנע מעונש מאסר, זאת כמובן בהתאם לנסיבות המקרה.

מאחר וסעיף 62 הוא סעיף רחב שהעונשים שהטלת אחריות פלילית על בסיסו יכולה להביא לתוצאות קשות עבור הנהג, הפנייה לעורך הדין כבר בשלב הראשוני היא קריטית להמשך ההליך ותוצאותיו. לכן, אל תהססו, פנו בהקדם לעורך דין תעבורה מנוסה שיגבש עבורכם את האסטרטגיה המשפטית האולטימטיבית.