כל מה שחשוב לדעת על רישיון נהיגה לחולי אפילפסיה
אם בעבר נשללה מחולי אפילפסיה הזכות להוציא רישיון נהיגה, התפתחות הרפואה מאפשרת כיום לחולים טיפול מפוקח המאפשר להם לנהל אורך חיים תקין. כתוצאה מכך, יכולים אנשים הסובלים מאפילפסיה להוציא רישיון תחת תנאים שקובע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במאמר זה ריכזנו את כל המידע והשאלות הנפוצות בנושא הוצאת רישיון לחולי אפילפסיה
אפילפסיה, המוכרת גם כמחלת הנפילה, היא מצב ניורולוגי המתבטא בהפרעות במוליכים העצביים במוח. כתוצאה מכך, סובלים החולים מפרכוסים הכוללים גם תנועות לא רצוניות של הגפיים, עילפון ומצמוצים חוזרים. התקפי הפרכוס, עשויים להיגרם לעיתים מטריגר חיצוני דוגמת רעש פתאומי או הבהובי אורות או ללא טריגר בכלל.
כיום, ישנם 65 מיליון חולי אפילפסיה מאובחנים בעולם שחלקם סובלים מהתקפים חמורים הכוללים גם תנועות לא רצוניות ושינויים במצב ההכרה. סוגי ההתקפים משתנים בין חולה לחולה, בהתאם למיקומה של ההפרעה הנוירולוגית במוחו של החולה.
ישנם מספר תנאים לפיהם יוגדר אדם כחולה אפילפטי והם:
מרגע האבחנה, הטיפול העיקרי שיינתן לחולי אפילפסיה, מטרתו לשלוט בפרכוסים באמצעות טיפול תרופתי. לצד זאת, ישנן אופציות טיפוליות נוספות דוגמת השתלת קוצב, דיאטה או התערבות כירורגית נוירולוגית ואלו מיועדים למקרים בהם טיפול תרופתי מתקשה להשיג את התוצאה הרצויה.
לאור נטייתם הפתאומית של חולי אפילפסיה להתקפי פרכוסים, במשך שנים רבות לא התאפשר להם להוציא רישיון נהיגה, בשל הסיכון הממשי לתאונת דרכים קטלנית. אולם, עם ההבנה כי שימוש ברכב הוא אמצעי חשוב בחיי היום יום ועם התפתחותם של פתרונות רפואיים לחולי אפילפסיה, כיום יכולים החולים להוציא רישיון נהיגה תחת תנאים מסוימים.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא הגוף המוסמך לבדוק ולאבחן את כשירותם הרפואית של חולי האפילפסיה לנהיגה. לאחר סדרת בדיקות והצגת מסמכים רלוונטיים, מעביר המכון חוות דעת הממליצה על מתן או שלילת רישיון הנהיגה של החולה. את חוות דעתו, מעביר המכון לידי רשות הרישוי שהיא הרשות המוסמכת להעניק ולשלול רישיונות נהיגה.
חולה אפילפסיה המעוניין להוציא רישיון או חולה שנשלל ממנו הרישיון ומעוניין לחדשו, בהחלט יכול לעשות זאת, במידה ועומד בתנאים שנקבעו לכשירות רפואית לנהיגה על רכב פרטי או ציבורי. תנאים אלו, משתנים בהתאם לסוג הרישיון שמעוניין החולה להוציא ומצבו הרפואי.
על מנת לקבל רישיון נהיגה ברכב פרטי, החולה נדרש להימצא תחת השגחה רפואית, להציג תרשים G.E.E תקין ומסמכים המעידים על כך שלא עבר התקף אפילפטי בשנה החולפת. במידה ומבקש הרישיון סבל מהתקף בודד ללא אבחון המחלה, עליו להמתין שישה חודשים ממועד ההתקף על מנת להנפיק רישיון וזאת ככל שבריאותו הכללית תקינה. לגבי אפילפסיה בשינה ורשיון נהיגה, במידה ומדובר בחולה שסובל מהתקפים רק לאחר התעוררות משינה או במהלך שינה, ככל שלא עבר התקפים אחרים בשנים האחרונות, יוכל לקבל רישיון נהיגה.
בנוגע לרישיון נהיגה לחולי אפילפסיה על רכב ציבורי , נדרש שאלו יעמדו באחד מהתנאים שמפרט המרב"ד. אפתח בכך, שחולה אפילפסיה אינו מורשה לנהוג ברכב ציבורי מלבד מונית ועליו להיות תחת בקרה רפואית וטיפול תרופתי ללא היסטוריה של התקפים בעשר השנים האחרונות. כמו כן, נדרשת הערכה נוירולוגית חוזרת ויסודית ומשך זמן של לפחות שנה מאז שחווה התקף שאינו אפילפטי.
כאשר אדם לוקה בהתקף אפילפטי, מתרחשת הפרעה שאינה צפויה בכל הנוגע לפעילות החשמלית המוחית, כאשר זו גורמת להפרעה באיזון. ההתקף האפילפטי עשוי להיגרם מלא מעט גורמים ועשויה לגרום להפרעות כאלו ואחרות בתפקוד הקוגניטיבי של נהג הרכב. לכן, אפילפסיה ונהיגה הן שילוב המצריך בדיקות ואישורים, בשל העובדה שמדובר באפשרות לסכנה ממשית, כאשר בפועל על הנהג להיות מרוכז בכביש ועירני לסביבתו.
בכל הנוגע לאפילפסיה ונהיגה, במידה והחולה עומד בתנאים שפורטו בחלק הקודם, ביכולתו לממש את זכותו להנפקת רישיון נהיגה. עוד בטרם פונה למבחן התיאוריה או השיעורים המעשיים, עליו לפנות תחילה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על מנת להצהיר על מצבו הרפואי ולקבל את המלצת המכון שאכן כשיר לנהוג על רכב מנועי.
לאחר קבלת הטפסים מהמרב"ד, יידרש מבקש הרישיון לצרף הערכה נוירולוגית מעודכנת על מצבו יחד עם פרטים אודות התרופות שנוטל ורמתן בדמו. יחד עם אלו, יתבקש להציג תוצאות בדיקת CT או MRI יחד עם בדיקת EEG שנעשתה במהלך עירות, שינה או חשיפה מבוקרת לגירוי אורי. במידה ואין החולה נוטל תרופות, עליו לפרט את הסיבה שבגללה הופסק הטיפול התרופתי יחד עם אישור נוירולוג.
מרגע הגשת המסמכים, מתחילה בדיקת כשירותו הרפואית של הנהג בהתאם לאינפורמציה שהוגשה לוועדה שנמצאת במכון הרפואי. במידה והחליטה הוועדה לאשר את בקשתו, יוכל המבקש להתחיל בצעדים הרגילים להנפקת רישיון נהיגה.
במידה והרופא המטפל בנהג, חש בהחרפה או בהפרעה לנהיגה עקב מחלתו של המטופל, הוא מחויב לדווח על כך באופן מידי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
אדם הסובל ממחלת האפילפסיה ומחזיק ברישיון נהיגה, מחויב לדווח למשרד הרישוי במידה וחווה התקף פרכוסים. במידה וההתקף קרה בזמן נהיגה מבלי שדיווח על כך, ביטוח הרכב שלו יבוטל הוא עשוי לעמוד בפני שלילת רישיונו וסנקציות פליליות נוספות.
במידה והחולה דיווח על ההתקף, קיים סיכוי שרישיונו ישלל לתקופה של שנה על מנת למנוע סכנה לו או לנוסעים ברכב בגלל הסיכון להתקף נוסף. בתום 12 חודשים מרגע השלילה וככל שלא חווה התקפים נוספים, יוכל הנהג לחדש את הבקשה לרישיון ולעבור ועדה רפואית שתקבע האם כשיר להחזיק רישיון נהיגה.
במידה ואדם חש שרישיונו נשלל שלא לצורך, ביכולתו לפנות לעורך דין תעבורה ולהגיש ערעור לועדת ערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במקרה של סירוב, ביכולתו של האדם או מי מטעמו להגיש בקשה לקבלת המסמכים המנמקים את מתן ההחלטה ובמידת הצורך להגיש ערעור בתוך 30 יום מרגע קבלת ההודעה על שלילת הרישיון.
במרבית המקרים, מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה שבקיא בתקנות הרלוונטיות וביכולתו לייעץ על דרכים לקבלת רישיון הנהיגה חזרה. ככל שחש החולה כי נעשה לו עוול, עורך דין לענייני תעבורה יכול להעיד על פגמים בהחלטת המכון וכשלים קיימים ובכך לשפר משמעותית את סיכויו של מבקש הרישיון. אולם, יש לזכור שליווי עורך הדין מיועד למקרים בהם יש סיכוי סביר לכך שהמכון הרפואי שגה בהחלטתו ולא נשקפת סכנה אמיתית לנהג או מי מסביבתו בשל מצבו הרפואי.
לרוב, מזמן המכון הרפואי את הנהגים לבדיקות לאחר קבלת דיווח מקדים על מצבו הרפואי של המטופל ולצערנו, במקרים רבים, המכון הרפואי בוחר להמליץ על שלילת רישיונם של חולי אפליפסיה גם אם אין צורך בכך. אחת הדוגמאות לכך, הוא מצב שבו נהג חווה התקף פרכוסים בודד שאינו אפילפטי שאינו מגבש אבחנה בנוגע לקיומה של מחלה כרונית.
עורך דין תעבורה צורי סבן מייסד ומנכ"ל חברת עורכי הדין סבן ושות' המונה מספר עורכי דין במספר סניפים ברחבי הארץ, החברה עוסקת בענייני תעבורה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזה מספר שנים. לעורך הדין סבן הצלחות ותקדימים רבים במסגרתם דאג והשיב לאלפי נהגים את רישיונות הנהיגה שלהם.
כלי נגישות
