רשיון נהיגה לחולי אפילפסיה

  • עורך דין צורי סבן
    עורך דין צורי סבן

כל מה שחשוב לדעת על רישיון נהיגה לחולי אפילפסיה

אם בעבר נשללה מחולי אפילפסיה הזכות להוציא רישיון נהיגה, התפתחות הרפואה מאפשרת כיום לחולים טיפול מפוקח המאפשר להם לנהל אורך חיים תקין.  כתוצאה מכך, יכולים אנשים הסובלים מאפילפסיה להוציא רישיון תחת תנאים שקובע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במאמר זה ריכזנו את כל המידע והשאלות הנפוצות בנושא הוצאת רישיון לחולי אפילפסיה

מהי מחלת האפילפסיה

אפילפסיה המוכרת גם כמחלת הנפילה, היא מצב ניורולוגי המתבטא בהפרעות במוליכים העצביים במוח. כתוצאה מכך, סובלים החולים מפרכוסים הכוללים גם תנועות לא רצוניות של הגפיים, עילפון ומצמוצים חוזרים. התקפי הפרכוס, עשויים להיגרם לעיתים מטריגר חיצוני דוגמת רעש פתאומי או הבהובי אורות או ללא טריגר בכלל.

כיום, ישנם 65 מיליון חולי אפילפסיה מאובחנים בעולם שחלקם סובלים מהתקפים חמורים הכוללים גם תנועות לא רצוניות ושינויים במצב ההכרה.  סוג ההתקפים, משתנה בין חולה לחולה בהתאם למיקומה של ההפרעה הנוירולוגית במוחו של החולה. 

מתי יוגדר אדם כחולה אפילפטי?

ישנם מספר תנאים לפיהם יוגדר אדם כחולה אפילפטי והם:

  •  אדם החווה התקף פרכוסים שלאחריו הוערכו סיכוייו להתקף נוסף בסיכוי של למעלה מ60%
  • חולה שחווה למעלה מהתקף אפילפטי אחד בעקבות גורם השפעה חיצוני (הבהוב או רעש פתאומי)
  • אדם שחווה שני התקפים ומעלה ללא גורם חיצוני כאשר ההפרש ביניהם היה למעלה מ-24 שעות
  • אדם שאובחן עם סינדרום אפילפטי לאחר שחווה התקף פרכוסים

מרגע האבחנה, הטיפול העיקרי שיינתן לחולי אפילפסיה, מטרתו לשלוט בפרכוסים באמצעות טיפול תרופתי. לצד זאת, ישנן אופציות טיפוליות נוספות דוגמת השתלת קוצב, דיאטה או התערבות כירורגית נוירולוגית ואלו מיועדים למקרים בהם טיפול תרופתי מתקשה להשיג את התוצאה הרצויה.

תפקידו של המכון בנושא אפילפסיה 

לאור נטייתם הפתאומית של חולי אפילפסיה להתקפי פרכוסים, במשך שנים רבות לא התאפשר להם להוציא רישיון נהיגה, בשל הסיכון הממשי לתאונת דרכים קטלנית. אולם, עם ההבנה כי שימוש ברכב הוא אמצעי חשוב בחיי היום יום ועם התפתחותם של פתרונות רפואיים לחולי אפילפסיה,  כיום יכולים החולים להוציא רישיון נהיגה תחת תנאים מסוימים.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים  הוא הגוף המוסמך לבדוק ולאבחן את כשירותם הרפואית של חולי האפילפסיה לנהיגה. לאחר סדרת בדיקות והצגת מסמכים רלוונטיים, מעביר המכון חוות דעת הממליצה על מתן או שלילת רישיון הנהיגה של החולה.  את חוות דעתו, מעביר המכון לידי רשות הרישוי שהיא הרשות המוסמכת להעניק ולשלול רישיונות נהיגה.

רישיון נהיגה לחולי אפילפסיה - מי זכאי?

חולה אפילפסיה המעוניין להוציא רישיון או חולה שנשלל ממנו הרישיון ומעוניין לחדשו, בהחלט יכול לעשות זאת, במידה ועומד בתנאים שנקבעו לכשירות רפואית לנהיגה על רכב פרטי או ציבורי. תנאים אלו, משתנים בהתאם לסוג הרישיון שמעוניין החולה להוציא ומצבו הרפואי.

על מנת לקבל רישיון נהיגה ברכב פרטי, החולה נדרש להימצא תחת השגחה רפואית, להציג תרשים G.E.E תקין ומסמכים המעידים על כך שלא עבר התקף אפילפטי בשנה החולפת. במידה ומבקש הרישיון סבל מהתקף בודד ללא אבחון המחלה, עליו להמתין שישה חודשים ממועד ההתקף על מנת להנפיק רישיון וזאת ככל שבריאותו הכללית תקינה. במידה ומדובר בחולה שסובל מהתקפים רק לאחר התעוררות משינה או במהלך שינה, ככל שלא עבר התקפים אחרים בשנים האחרונות, יוכל לקבל רישיון נהיגה.

 בנוגע לרישיון נהיגה לחולי אפילפסיה על רכב ציבורי , נדרש שאלו יעמדו באחד מהתנאים שמפרט המרב"ד. אפתח בכך, שחולה אפילפסיה אינו מורשה לנהוג ברכב ציבורי מלבד מונית ועליו להיות תחת בקרה רפואית וטיפול תרופתי ללא היסטוריה של התקפים בעשר השנים האחרונות. כמו כן, נדרשת הערכה נוירולוגית חוזרת ויסודית ומשך זמן של לפחות שנה מאז שחווה התקף שאינו אפילפטי.

מהו התהליך למימוש זכות הוצאת רישיון לחולה אפילפטי 

בכל הנוגע לאפילפסיה ונהיגה, במידה והחולה עומד בתנאים שפורטו בחלק הקודם, ביכולתו לממש את זכותו להנפקת רישיון נהיגה. עוד בטרם פונה למבחן התיאוריה או השיעורים המעשיים, עליו לפנות תחילה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על מנת להצהיר על מצבו הרפואי ולקבל את המלצת המכון שאכן כשיר לנהוג על רכב מנועי.

לאחר קבלת הטפסים מהמרב"ד, יידרש מבקש הרישיון לצרף הערכה נוירולוגית מעודכנת על מצבו יחד עם פרטים אודות התרופות שנוטל ורמתן בדמו. יחד עם אלו, יתבקש להציג תוצאות בדיקת CT או MRI יחד עם בדיקת  EEG שנעשתה במהלך עירות, שינה או חשיפה מבוקרת לגירוי אורי. במידה ואין החולה נוטל תרופות, עליו לפרט את הסיבה שבגללה הופסק הטיפול התרופתי יחד עם אישור נוירולוג.

מרגע הגשת המסמכים, מתחילה בדיקת כשירותו הרפואית של הנהג בהתאם לאינפורמציה שהוגשה לוועדה שנמצאת במכון הרפואי. במידה והחליטה הוועדה לאשר את בקשתו, יוכל המבקש להתחיל בצעדים הרגילים להנפקת רישיון נהיגה.

מהי חובת דיווח של הרופא המטפל?

במידה והרופא המטפל בנהג, חש בהחרפה או בהפרעה לנהיגה עקב מחלתו של המטופל, הוא מחויב לדווח על כך באופן מידי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

מהי חובת דיווח של חולה האפילפסיה?

אדם הסובל ממחלת האפילפסיה ומחזיק ברישיון נהיגה, מחויב לדווח למשרד הרישוי במידה וחווה התקף פרכוסים. במידה וההתקף קרה בזמן נהיגה מבלי שדיווח על כך, ביטוח הרכב שלו יבוטל הוא עשוי לעמוד בפני שלילת רישיונו וסנקציות פליליות נוספות.

במידה והחולה דיווח על ההתקף, קיים סיכוי שרישיונו ישלל לתקופה של שנה על מנת למנוע סכנה לו או לנוסעים ברכב בגלל הסיכון להתקף נוסף. בתום 12 חודשים מרגע השלילה וככל שלא חווה התקפים נוספים, יוכל הנהג לחדש את הבקשה לרישיון ולעבור ועדה רפואית שתקבע האם כשיר להחזיק רישיון נהיגה.

במידה ואדם חש שרישיונו נשלל שלא לצורך, ביכולתו לפנות לעורך דין תעבורה ולהגיש  ערעור לועדת ערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.  במקרה של סירוב, ביכולתו של האדם או מי מטעמו להגיש בקשה לקבלת המסמכים המנמקים את מתן ההחלטה ובמידת הצורך להגיש ערעור בתוך 30 יום מרגע קבלת ההודעה על שלילת הרישיון.

במרבית המקרים, מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה שבקיא בתקנות הרלוונטיות וביכולתו לייעץ על דרכים לקבלת רישיון הנהיגה חזרה. ככל שחש החולה כי נעשה לו עוול, עורך דין לענייני תעבורה יכול להעיד על פגמים בהחלטת המכון וכשלים קיימים ובכך לשפר משמעותית את סיכויו של מבקש הרישיון. אולם, יש לזכור שליווי עורך הדין מיועד למקרים בהם יש סיכוי סביר לכך שהמכון הרפואי שגה בהחלטתו ולא נשקפת סכנה אמיתית לנהג או מי מסביבתו בשל מצבו הרפואי.  

סורבת ? יש מה לעשות

לרוב, מזמן המכון הרפואי את הנהגים לבדיקות לאחר קבלת דיווח מקדים על מצבו הרפואי של המטופל ולצערנו, במקרים רבים, המכון הרפואי בוחר להמליץ על שלילת רישיונם של חולי אפליפסיה גם אם אין צורך בכך. אחת הדוגמאות לכך, הוא מצב שבו נהג חווה התקף פרכוסים בודד שאינו אפילפטי שאינו מגבש אבחנה בנוגע לקיומה של מחלה כרונית.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא רישיון נהיגה אפילפסיה

כן, קביעותיו של המכון הרפואי והמלצותיו יחד עם אבחון כשירותו של הנהג הם אלו שמאפשרות לבסוף לחולי אפילפסיה להוציא רישיון. בין השיקולים שבוחן המרב"ד הם: הקפדה על נטילת תרופות, תדירות ההתקפים, מידת החשיפה לגורמים מעוררי התקף.   במידה והמכון הרפואי העביר לרשות הרישוי המלצה לאפשר לנהג להוציא רישיון נהיגה, הוא יוכל לפנות לתהליך הרגיל להוצאת רישיון נהיגה שכולל תאוריה, שיעורי נהיגה ולבסוף גם מבחן מעשי.

חוויתי התקף אפילפסיה אך אינני חולה אפילפסיה, האם אוכל להוציא רישיון?

כן, ככלל התקף פרכוסים פתאומי מעמיד את הנהג ואת סביבתו בסכנה ממשית. במידה וישנו התקף אפילפטי כאשר הנהג לא מאובחן כחולה אפילפסיה, הוא יישלח למספר בדיקות והערכות נוירולוגיות שבסופן תינתן ההחלטה בדבר כשירותו להחזיק ברישיון. במידה ובדיקות אלו מעלות שלא נגרם נזק למערכת העצבים המרכזית או שהנהג אינו סובל מתופעות לוואי מההתקף, כך יגדל הסיכוי שהמכון הרפואי ימליץ להשאיר את רישיונו.

שלילת רישיון תלויה במידה רבה במועד ההתקף ומקומו. במרבית המקרים, ישלל הרישיון באופן זמני ויוחזר בכפוף להערכת נוירולוג ובדיקה לכשירות רפואית לנהיגה במרב"ד. ככל שמדובר בחולה הסובל מהתקפים חוזרים, כך גדלה הסבירות שהמכון הרפואי ימליץ שלא לתת לאדם רישיון נהיגה. התנאים להחזרת רישיון הנהיגה הם פרק זמן של לפחות 12 חודשים מההתקף האחרון כאשר מדובר ברכב פרטי.  כמו כן, ככל שמצבו הקליני של החולה מאוזן, הוא נוטל תרופות באופן עקבי וחוות דעתו של הנוירולוג מעידה על כשירותו, המרב"ד עשוי להמליץ על החזרת רישיונו.

בדומה למקרים הקודמים, מתן רישיון הנהיגה לחולי אפילפסיה תלוי במרבית המקרים ביציבות מצבו הקליני של החולה. כמו כן, ניתן גם להטיל הגבלות שונות על רישיון הנהיגה. כאשר מדובר בהתקפים חוזרים במהלך מצב שינה או סמוך לערות. החזרת הרישיון, תותנה בפרק זמן של 3 שנים ללא התקפים חוזרים ובכפוף לחוות דעתו של נוירולוג. במידה ומדובר ברכב מסחרי, נדרשת פרק זמן של 5 שנים ללא התקף וכאשר מדובר ברישיון נהיגה במונית, יידרש זמן המתנה של עשר שנים ללא התקף.  

כן, ככל שעבר פרק הזמן הנדרש מההתקף האחרון ומחלת האפילפסיה נמצאת תחת בקרת נוירולוג. אכן ניתן להשיב אותו. ככל שהאדם סבור ששלילת רישיונו נעשתה תוך טעות במצב הדברים, ביכולתו לפנות לועדת הערער בתל השומר בתוך 30 ימים מרגע קבלת ההחלטה ולבקש לבחון את מצבו פעם נוספת. במידה ובוחר הנהג לערער על החלטת הועדה, אנו ממליצים להיוועץ בעורך דין לענייני תעבורה עוד לפני הגשת הערעור וזה מהסיבה כי בקיאותו של עורך הדין והיכרותו עם הליכים מסוג אלו, מגדילים משמעותית את סיכוייו של הנהג לקבל את רישיונו מחדש. כמו כן, חשוב לציין כי פנייה לעורך דין או לוועדת ערער, מומלץ רק במקרים שהנהג יכול להוכיח שהוא כשיר לנהיגה. במידה ומצבו הרפואי עדיין מסכן אותו ואת סביבתו, היינו ממליצים שלא לערער על החלטת המכון שכן סיכויי קבלת הערעור אפסיים.

חולי האפילפסיה שפונים בבקשה לחידוש רישיון, נדרשים להציג מסמכים רבים שמעידים על כשירותם הרפואית, מה שמקטין משמעותית את הסיכון לכך שמחלתם תסכן אותם בעת הנהיגה. מאחר ושינוי במינון התרופתי עשוי לעורר תגובות הסתגלותיות שונות של החולה, מומלץ להמתין זמן מה בטרם יוכל לשוב ולנהוג.  במידה והחולה נמצא במעקב וטיפול תרופתי, ככל שישנו שינוי במינון התרופות יוכל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים להמליץ על החזרת רישיון הנהיגה וזאת בתנאי שעברו  3 חודשים מתחילת הטיפול ומצבו של החולה מאוזן. במידה ומדובר ברכב ציבורי, נדרשת יציבות קלינית של 12 חודשים לפחות מרגע שינוי התרופות ו-5 שנים לפחות ללא התקפים.  כל אלו, בכפוף להערכתו הקלינית של נוירולוג.

עורך דין

צורי סבן

עורך דין צורי סבן מייסד ומנכ"ל חברת עורכי הדין סבן ושות' המונה מספר עורכי דין במספר סניפים ברחבי הארץ, החברה עוסקת בענייני תעבורה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזה מספר שנים. לעורך הדין סבן הצלחות ותקדימים רבים במסגרתם דאג והשיב לאלפי נהגים את רישיונות הנהיגה שלהם.

אודות >
קבעו פגישת ייעוץ ללא התחייבות

    דילוג לתוכן