הפרעות שינה ושלילת רישיון נהיגה

למעלה מ5% מהאוכלוסייה סובלים מדום נשימתי בשינה, כשהתוצאה היא שנת לילה לקויה והפרעות בתפקוד היום יומי. ירידה בעירות ובמהירות התגובה, גורמת לעלייה בתאונות הדרכים וכיום הלוקים בבעיות שינה נדרשים לעבור בדיקה מקיפה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. על החלטות המכון וכיצד להתמודד עם שלילת רישיון עקב דום שינה, במאמר הבא.

שינה היא הדלק האנרגטי שלנו, אם כי עשויה להיות לא סדירה בגלל רעשים פתאומיים, אור חזק, כאב גופני או צרכים ביולוגים אחרים. במקרים בהם השינה נקטעת באופן תדיר, מושהית או קורית באופן פתאומי שמזכיר התעלפות, ככל הנראה מדובר בהפרעת שינה.

הפרעות השינה הנפוצות ביותר הן: איסומניה שמתבטאת בחוסר שינה ותסמונת דום נשימה בשינה המוגדרת בשפה הרפואית כ- Obstructive Sleep Apnea. מדובר במצב בו סובלים החולים מחסימה בדרכי הנשימה באופן שגורם להפסקת נשימה בעת השינה. מבחינה סטטיסטית בין 2% ל4% מהגברים סובלים מדום נשימתי בשינה בעוד אחוז הנשים המתמודדות עם תופעה זו,  נע בין 1% ל2%.

ישנם שלושה סוגים של דום נשימה בשינה והם:

1. דום נשימה חסימתי (OSA) – הפסקת הנשימה כתוצאה מריפיון של שרירי הגרון מה שמוביל לחסימת נתיבי האוויר ולשינה שאינה רציפה.
2. דום נשימה מרכזי בשינה (CSA) – דום נשימתי שנפוץ אצל חולי לב, חולים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות וצרכני אופייטים. מדובר במצב שבו השרירים האחראים על הנשימה, לא מקבלים מספיק אותות חשמליים ממרכז הבקרה המוחי ונוצר מצב של דום נשימה.
3. דום נשימה משולב – מקרה שבו אדם סובל מדום נשימה חסימתי ומרכזי באופן משולב. הסיבות לכך יכולות להיות טיפולים המשפיעים על רמות הפחמן הדו חמצני בגופו של המטופל.

מאחר והפרעות שינה מאופיינות במצבי הירדמות אקראיים שעשויים להתרחש גם בזמן נהיגה, מחמיר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בתנאים למתן הרישיון לחולים הסובלים מדום נשימתי וזאת בשל הסיכון המוגבר לתאונות דרכים קטלניות. לפי נתוני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בנוגע לתאונות דרכים הנגרמות כתוצאה מהפרעות שינה, נראה שהטווח העולמי נע בין 10% מכלל התאונות ועד לנתון מדאיג של 30% מכלל תאונות הדרכים .  יש לציין שנתונים אלו, מתייחסים למדינות שונות מסביב לגלובוס.  

בישראל, דום נשימה חסימתי נחשב למצב נפוץ יחסית בעיקר בקרב גברים בגילאים מבוגרים הסובלים מעודף משקל. לפי נתונים שונים, בין 4% ל10% מהגברים הישראלים לוקים בתסמונת זו בעוד שנשים סובלות מהתסמונת בשיעור של 2% ל-5%. 

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא הגוף המוסמך לייעוץ ומתן חוות דעת בכל הנוגע לבדיקת כשירות רפואית לנהיגה. על מנת שנהג הסובל מהפרעות שינה יוכל לקבל רישיון נהיגה, עליו לעמוד במספר תנאים שמפרט המכון על מנת להוכיח שאכן, כשיר לנהוג על רכב מנועי. כמו כן, בכל מקרה של שינוי במצבו הרפואי של הנהג עליו לדווח מיידית למכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולא, רישיונו ישלל והוא חשוף לסנקציות כספיות ופליליות.

במצב בו רישיון הנהיגה נפסל עקב דום נשימה בשינה, יהיה על הנהג להוכיח כי מתקיים טיפול עזר רפואי בדום הנשימה באמצעות סיוע במכשיר סיפאפ (CPAP) או התקן דנטלי למשך 5 לילות בשבוע כאשר בכל לילה השימוש בהתקן או במכשיר הינו למשך של 4.5 שעות לפחות.

במידה ומדובר ברישיון לרכב פרטי , לא ימליץ המרב"ד על מתן רישיון נהיגה במקרים הבאים:

– כאשר הנהג אובחן כסובל מדום נשימה חמור בשינה

–  כאשר לנהג היסטוריה של תאונות עקב ירידה חדה בעירות

– כאשר הנהג או הרופא המטפל דיווחו  על ירידה בעירות בזמן נהיגה

 יחד עם זאת, במקרים מסוימים ימליץ המכון הרפואי על מתן רישיון נהיגה תחת הגבלות. בין מקרים אלו ניתן למצוא:

 – במקרים שבהם עולה חשד לדום נשימתי בשינה, ניתן לעיתים להסתפק בהצהרתו של הנהג כי אינו סובל מאירועי עייפות מרובים בשעות הערות. כאשר הצהרה זו, כפופה לממצאי בדיקות השינה שעבר הנהג.

 – במקרים בהם, הרופא המטפל מצהיר כי הנהג מטופל באמצעים רפואיים וטיפול זה יעיל במניעת אירועי ישנוניות בשעות הערות.

בכל הנוגע לרישיון נהיגה מקצועי, התנאים אינם שונים בהרבה ובמקרים בהם יעביר המכון המלצה לפיה הנהג אינו עומד בדרישות הרפואיות הם:

 – מקרים בהם אובחן הנהג כסובל מדום נשימה בשינה.

– דיווח של הרופא או הנהג על ירידה חדה בעירות בזמן הנהיגה.

–  מקרים קודמים של תאונות דרכים שנגרמו עקב ישנוניות של הנהג.

 גם ברישיון נהיגה מקצועי, ישנם מקרים בהם על אף קיומה של תסמונת דום נשימה בשינה ישקול המרב"ד להמליץ על מתן הרישיון תחת הגבלות. מקרים אלו הם:

– המלצה רפואית של מומחה לאחר שהנהג נבדק.

– הוכחת יעילות הטיפול בתסמיני הישנוניות.

– קיומו של טיפול שמפחית משמעותית את הירידה בערות.

ככל שהסיכוי לישנוניות בלתי צפויה בזמן נהיגה גובר, כך קטן הסיכוי שהמכון הרפואי ימליץ על מתן רישיון נהיגה. אולם, המכון הרפואי עשוי לשקול להעניק המלצה למתן רישיון נהיגה לנוהגים על רכב פרטי, תחת הגבלות בשני מקרים:

1. במקרים שבהם יש חשש לדום נשימה כשחישוב  ה-BMI בגופו של הנהג נמוך מ-42,  עליו לספק את ממצאי הבדיקה המעודכנים וכן לחתום על תצהיר במכון הרפואי על כך שאינו סובל מירידה חדה ופתאומית בעירות בשעות היום.
2. ככל שישנה ביקורת עדכנית שערך רופא מומחה עליו להצהיר האם ישנו צורך ב-CPAP, מכשיר המיועד להזרמת חמצן בשעות השינה וכן הצהרה שהנהג מקבל הטיפול הנדרש וטיפול זה נמצא כיעיל.

 שימו לב, כי בכל שינוי של מצבו של הנהג, חלה על הרופא חובה לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. לאחר מכן תיבחן כשירותו של הנהג באופן נוסף וככל שאינו יעמוד בתנאי הסף, ימליץ המכון על שלילת רישיון הנהיגה שלו.

ככל שיש שינוי במצבו של הנהג או במינון התרופות שמקבל, מחויב הרופא המטפל להעביר דיווח למשרד הרישוי אודות שינוי זה. את הדיווח, מעביר משרד הרישוי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לצורך המשך בירור מצבו הרפואי של הנהג. הנהג, יזומן להערכת כשירותו הרפואית לנהיגה, שם יבוצעו בדיקות ובחינת היסטוריית הנהיגה של אותו אדם. בין הדברים הנבדקים ייבחנו גם קיומן של תאונות דרכים קודמות הנובעות מישנוניות בשעות היום. כמו כן, ייבחן גם הטיפול שמקבל הנהג ומידת יעילותו. בתום הבדיקות, יעביר המרב"ד למשרד הרישוי חוות דעת המפרטת האם ניתן להתיר את המשך רישיון הנהיגה של הנהג או שיש לשלול אותו. ככל שייקבע שהנהג אינו כשיר לנהיגה, יישלל רישיונו לתקופה של 12 חודשים שלאחריהם, ישוב וייבדק מצבו הבריאותי.

במידה ונהג עומד בפניי פסילת רישיון נהיגה בעקבות דום נשימה בשינה, עליו להוכיח כי הוא מודע ומטפל בבעיה. בשביל להציג כשירות נהיגה, מומלץ להשתמש במכשירים רפואיים כמו: סיפאפ ומחוללי חמצן ולהוכיח את יעילותם ואת הסיוע שלהם. יש להוכיח שינה של 5 ימים בשבוע ושל 4.5 שעות שינה בלילה.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הוא הגוף המוסמך לבדוק את כשירותם של נהגים הסובלים מדום נשימה בשינה שעשויות לסכן אותם בעת הנהיגה על רכב מנועי. במקרים, בהם מזומנים הנהגים לבדיקות בין אם בעקבות דיווח מקדים ובין אם כחלק מתהליך הנפקת הרישיון, ככל שאינם עומדים בתנאים השונים, עשוי רישיונם להישלל. 

במקרים בהם נפסל רישיון הנהיגה של אדם הסובל מבעיות שינה, כאשר הוא סבור שהבעיות הללו לא פוגעות בתפקודו על הכביש, ביכולתו להגיש ערעור על החלטת רשות הרישוי לשלול את רישיונו. את הערעור, ביכולתו להגיש בפרק זמן של עד 30 יום מרגע קבלת ההודעה והוא יזומן לועדת הערר בתל השומר. במידה וועדת הערר דוחה את בקשתו של הנהג, ניתן במקרים חריגים לערער בשנית גם בפני בית המשפט. אם כי ערעור זה, מוגבל לסוגיות משפטיות בלבד.

במידה ורישיונכם נשלל או שאתם מנועים מלהנפיק רישיון נהיגה, ביכולתכם לפנות לייעוץ אצל עורך דין המומחה בדיני תעבורה. כמו כן, לעורך הדין תוכלו לפנות עוד בטרם תקבלו את המלצות הוועדה שכן, הוא יכול לסייע לכם להתכונן לבדיקה באופן הטוב ביותר וללוות אתכם לאורך כל התהליך.

במידה ורישיונכם נשלל, עורך דין תעבורה יוכל לבחון את החלטת הועדה והאם עומדת בתקנים המקובלים. ככל שישנו פתח לערעור, יוכל עורך הדין גם לייעץ לכם לגבי הפעולות שביכולתכם לנקוט על מנת להחזיר את רישיון הנהיגה. תחילה, יפנה עורך הדין למרב"ד בבקשה לקבל את חוות דעתו המנומקת של המכון וזאת לאחר שהנהג מייפה את כוחו ומוותר על סודיות רפואית. לאחר קבל החומרים, מאתר עורך הדין את הפגמים בהחלטת המכון כמו גם חריגה מהתקנות ובכך יכול לתקוף משפטית את החלטת המכון בעת הגשת הערעור לועדה היושבת בתל השומר.

לסיום נציין כי תפקידו של עורך הדין מיועד למקרים שבהם אכן נעשה לנהג עוול בהחלטת המכון ולנהג לא נשקפת סכנה אמיתית הנובעת מנהיגתו על רכב מנועי.