לפי הנתונים שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בסוף שנת 2021, חלה עליה מדאיגה בהיקף תאונות הדרכים הקטלניות עם נתון מדאיג של 361 הרוגים בשנת 2021 לעומת 326 בשנים הקודמות, עליה של 11% בכמות ההרוגים השנתית. לאור זאת, הוחלט להילחם בקטל בכבישים בהגברת האכיפה והענישה כנגד נהגים שמעורבים בתאונות דרכים קלות וקטלניות כאחד.

אחת משיטות ההרתעה והענישה המקובלות במקרים אלו היא באמצעות הגשת כתב אישום בגין תאונת דרכים. או במילים אחרות, קיום הליך משפטי תעבורתי-פלילי שבסופו ייקבע בית המשפט את עונשו של הנהג שיכול לנוע מקנסות, דרך שלילת רישיון ועד עונש מאסר ממושך במקרים חמורים.

במקרים רבים, תאונות דרכים הן תוצאה ישירה של עבירות תנועה חמורות שהובילו למצב המסוכן שבסופו נגרם נזק גוף או רכוש. בין עבירות התנועה הנפוצות ביותר שמובילות לתאונות דרכים קטלניות ניתן למצוא: נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, נהיגה במהירות מופרזת, חציית קו הפרדה רצוף, נהיגה ללא רישיון ועוד.

לפי המחוקק, תאונת דרכים מוגדרת כמצב שבו נגרם לאדם נזק גוף בשל השימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. הגדרה זו נחשבת לרחבה במיוחד ומגיעה מהעולם הנזיקי. משטרת ישראל צמצמה את ההגדרה לאירועים שבהם נגרם נזק לאדם או לרכוש אגב עבירת תנועה ובשל הימצאותו של הולך רגל או רכב בדרך.

מאחר והמונח כתב אישום מגיע מהעולם הפלילי, הרף העונשי עשוי להגיע גם עד כדי מאסר בפועל. בנוגע לרף הענישה, כמו בכל עבירה, גם בתאונות דרכים, רף הענישה נקבע על פי מספר משתנים ביניהם: נסיבות האירוע, סיווג התאונה, מידת הנזק לרכוש או לחיי אדם, מצבו של הנהג וכן קריטריונים דוגמת הרשעות קודמות וותק נהיגה.  במקרים של כתב אישום, חשוב לדעת שהענישה כולה נקבעת בהליך משפטי ולא על ידי גופי האכיפה עצמם בשונה ממקרי קנס של עבירות תעבורה רגילות. כמו כן, ככל שהעבירה שקדמה לתאונת הדרכים חמורה יותר, תוחמר הענישה בהתאם.

בהליכים אזרחיים הנוגעים לתאונות דרכים, נפתח לרוב הליך פיצויי או הליך המערב את חברות הביטוח. במקרה התעבורתי-פלילי רק מקרים חמורים מגיעים לפתחו של בית המשפט. כתב אישום לאחר תאונת דרכים מוגש לרוב במקרים בהם יש חשד שנעברה עבירת תנועה חמורה. במקרים אלו, המשטרה תידרש לחקור את האירוע ובמידת הצורך, תמליץ על העמדת הנהג לדין בהתבסס על העובדות והראיות בתיק וזאת לאחר שהפרקליטות תבחן את התיק. במידה והחליטה הפרקליטות להעמיד את הנהג לדין, הוא יקבל את כתב האישום באמצעות דואר רשום או שזה יימסר לו פיזית על ידי שוטר ובו יפורטו האישומים והעובדות הרלוונטיות לעניינו.

חשוב לציין שלא בכל מקרה של תאונת דרכים יוגש כתב אישום וזאת על מנת שלא להעמיס על מערכת המשפט. לכן, צרכים להתקיים שני תנאים על מנת שתאונת דרכים תגיע לכדי הליך פלילי. התנאי הראשון הוא קיומן של "ראיות לכאורה". בשפה פשוטה מדובר בראיות דוגמת עדויות, צילומים מזירת התאונה, סימנים על הכביש או רכבים אחרים או כל ראיה שמוכיחה מעבר לספק סביר את אחריותו של הנהג לגרימת התאונה.
התנאי השני להגשת כתב אישום הוא קיומו של אינטרס ציבורי בהעמדה של הנהג לדין. בכל מקרה שבו נגרם נזק פיזי חמור לאדם או שהתאונה קרתה אגב עבירת תנועה חמורה, יתקיים התנאי השני. 

חשוב לזכור שתאונת דרכים היא מצב שבו כל נהג או אדם עשויים להיות מעורבים בין אם מדובר  בחוסר תשומת לב רגעית ובין אם מדובר בירידה בערנותו של הנהג. בתוך כך, הסיבות הנפוצות ביותר לתאונות מהסוג שבגינן מוגש כתב אישום הן: אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת, אי ציות לרמזור אדום וכן נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

תאונת דרכים קטלנית היא אירוע שבו נגרם מוות לאדם אחד או יותר. עם קרות התאונה, ייפסל רישיונו של הנהג הפוגע פסילה מנהלית אוטומטית לפרק זמן של 90 ימים ובמקרים חמורים אף עד תום ההליכים כנגדו. ככל שיימצא הנהג אשם, הוא עשוי לעמוד בפני עונש מאסר של עד 3 שנים במקרי גרם מוות ברשלנות ובמקרים של הרשעה בהריגה אף להגיע למאסר בפועל של עד 20 שנה. נוסף על עונש המאסר, ייפסל רישיונו של הנהג לפרק זמן מינימלי של 3 שנים על מנת להשיב את רישיונו יידרש לעבור בחינת נהיגה מעשית ותאורטית פעם נוספת. 

מה ניתן לעשות?

 אחת מדרכי הפעולה הנפוצות במקרים של ייצוג בתאונות דרכים קטלניות, הן קבלת חוות דעת מקצועית של חוקר תאונות דרכים שבוחן את נסיבות התאונה בשילוב בחינת מצבו הפיזי והנפשי של הנהג בעת האירוע.

תאונות דרכים מהסוג השני, כוללות קשת מצבים בהם נגרם נזק פיזי לאחד מהמעורבים או יותר כתוצאה מתאונה, גם אם לא קיימות אסמכתאות רפואיות לנזק זה. במקרים כאלו, תיפתח חקירה משטרתית וככל שיימצא שהנהג פעל בקלות דעת או רשלנות, ייפסל רישיונו ל-60 ימים ובמקרים של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, תוארך הפסילה אף עד תום ההליכים. בהמשך לחקירה משטרתית תוגש לפרקליטות המלצה להעמדה לדין. מאחר ומדובר בטווח עונשי רחב יחסית, הענישה תקבע בהתאם לחומרת הנזק הפיזי, סעיפי ההרשעה, קיומן של הרשעות קודמות ועוד.

 מה ניתן לעשות?

 הדבר הראשוני שניתן לעשות במקרים של תאונת דרכים עם נפגעים הוא להגיש עזרה לנפגע, לגשת לקבלת טיפול רפואי ולאסוף אסמכתאות רפואיות ומשטרתיות בסמוך לתאונה שלאחר מכן עשויות לסייע לכם במשפט. לאחר איסוף המסמכים פנו לעו"ד תאונות דרכים שיבחן את החומר הראייתי לרבות נסיבות התאונה, גרסאות המעורבים ועוד.

תאונות דרכים שבמסגרתן נגרם נזק לרכב הנפגע והפוגע או לחפצים שונים, מוגדרות כתאונות דרכים עם נזק רכוש קל בלבד. מאחר ובמקרים אלו, לא נגרמים נזקי גוף, הם אינם נכנסים תחת הענישה הפלילית ולא יוגש כתב אישום בגינן.  האפיק המשפטי במקרים אלו, יהיה לרוב תביעה נזיקית בין חברות הביטוח או הנהגים. במידה והנהג מסרב להזדהות או שמדובר ברכב בבעלות כוחות הביטחון או האכיפה, יוגש כתב אישום פלילי. הענישה במקרה זה, נקבעת גם היא בהתאם לחומרת העבירה ותלויה במידה רבה בעבירה שקרתה טרם התאונה.

מה ניתן לעשות?

ראשית, אספו והחליפו פרטים לגבי פוליסת הביטוח ופרטים אישיים עם הנהג השני ופנו את הכביש ממפגעים. כמו כן, הימנעו ממתן עדות בעת ובמקום האירוע ופנו לייעוץ משפטי. במידה והפנייה לייעוץ משפטי נעשתה לאחר הגשת כתב האישום, יבחן עורך הדין את הנזקים שנגרמו לשני הצדדים והתנהגותם של המעורבים בתאונה.

עוד בטרם נפתח ההליך, תבחן המשטרה האם ישנן ראיות לכאורה המצדיקות פתיחה בחקירה פלילית. במידה ויוחלט כן, יזומן הנהג לחקירה שאת ממצאיה תעביר המשטרה לפרקליטות במסגרת המלצתה בנוגע להעמדה לדין של הנהג. במקרים של תאונות דרכים קטלניות או מקרים חמורים אחרים, מחויבת המשטרה לפתוח בחקירת המקרה באופן מידי. במידה ויוחלט כן, תגיש הפרקליטות כתב אישום כנגד הנהג וזאת בהתאם לעבירות בהן הוא חשוד. יש לציין שבשלב החקירה הנהג עדיין בחזקת חשוד. רק כאשר מוגש כנגדו כתב אישום, הופך הנהג לנאשם ומתקיימים דיוני הוכחות על מנת לקבוע את העונש שיוטל עליו.

 עם קיומו של חשד סביר שאכן נעברה עבירה וקיומן של ראיות לכאורה, מוסמך קצין משטרה להורות על פסילת רישיון מנהלית. כלומר, פסילה של רישיון הנהיגה לפרק זמן של עד 90 ימים ללא החלטת בית משפט. במקרים חמורים תתבצע פסילה מנהלית אוטומטית וככל שנשקפת סכנה מהמשך החזקת רישיון הנהיגה על ידי הנהג או שישנן ראיות המבססות הרשעה באופן קרוב לוודאי, בסמכותו של בית המשפט גם להורות על פסילת הרישיון עד לתום ההליכים.

במסגרת כתב האישום שמוגש לאחר תאונת דרכים, מפורטים האישומים כנגד הנהג. חשוב לציין שגם אם גרם הנהג לתאונה, אין פירוש הדבר שהוא עבר עבירה ויכולים להיות מקרים בהם תאונת הדרכים הייתה בלתי נמנעת בנסיבות העניין. נהיגה רשלנית, נהיגה בקלות ראש ונהיגה בחוסר זהירות הם שלושה מונחים משפטיים שנועדו לתאר את אופן נהיגתו של הנהג בהתאם לחומרת המקרה. ברף הנמוך, ניתן למצא את נהיגה בחוסר זהירות שלרוב מאופיינת בחוסר תשומת לב רגעית שבגינה נגרמה התאונה, הסנקציה בגינה תהיה קלה יחסית ותסתכם בקנס.

 מנגד, נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש מאופיינות כמצב בו הנהג מודע להתנהגותו המסוכנת ואדיש להשלכות האפשריות של מעשיו. במקרים אלו, העונש יהיה ביחס ישיר לחומרת התאונה ועשוי להגיע עד כדי מאסר בפועל.

במידה והוגש כנגדכם כתב אישום בגין תאונת דרכים בה הייתם מעורבים, רצוי להתייעץ באופן מידי עם עורך דין תעבורה שמתמחה בתאונות דרכים. לאחר הייעוץ הראשוני, עורך הדין ינתח את תיק התאונה ויבחן את החומר הראייתי. לאחר מכן, תיבנה התשתית ההגנתית של הנאשם, ינותחו נסיבות התאונה ובמידת הצורך, יפנה עורך הדין לבוחן פרטי שיבחן את ההשלכות האפשריות מחומרי החקירה. מאחר ומדובר בהליך משפטי שתוצאותיו עשויות להשפיע באופן קריטי על עתידכם, רצוי להשתמש בשירותיו של עורך הדין עוד לפני הדיון הראשון על מנת לקבל ייעוץ מיטבי. הפנייה לייעוץ מקצועי רלוונטית וקריטית גם בשלבי החקירה הראשוניים, שכן אלו עשויים להשפיע על סוג האישום שיוגש כנגדכם.

חשוב לזכור, שכאשר מדובר בנהיגה רשלנית או בקלות ראש, במיוחד כאשר נגרם נזק פיזי למעורבים בתאונה, אתם עשויים לעמוד בפני עונש מאסר, פסילת רישיון ממושכת וקנסות כבדים.

• אי ציות לשוטר – מה אומר החוק?
• עבירות תנועה חמורות
• מה עושים אחרי תאונת דרכים?
• עבירת רוורס (נסיעה אחורנית תוך סיכון)
• סירוב לבדיקת ינשוף